אחת המשימות כבדות המשקל של הורים היא לבחור שם לילד שנולד.
בהרבה מקרים לבחור שם, זה לקבוע את היחס לילד הטהור שרק כעת הגיח לעולם, היחס של ההורים, הציפיות והחלומות וכמובן היחס של שאר המשפחה ואף היחס של החברה.
לא בכדי חכמינו זיכרונם לברכה ראו בנתינת שם ביטוי לרוח הקודש השורה על ההורים.
שם זה משהו מכריע ורב משמעות. הפרשה שלנו מלאה בנתינת שמות.
נתבונן במשמעות של נתינת שם דרך הפרשה.
הפעם הראשונה בה מוזכרת נתינת שם בפרשה היא במפגש של יעקב עם המלאך, טרם הפגישה עם עשיו.
המלאך המנסה לעקב את יעקב אבינו, קורה ליעקב ישראל. על שם "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל" לאחר מכן יעקב אבינו קורא למקום פניאל.
לאחר פרשת האחים, שמעון ולוי יעקב אבינו חוזר לבית-אל, מקים מזבח ומקריב קרבן לה'. שם ה' חוזר ונותן ליעקב אבינו את השם ישראל.
מיד לאחר מכן, רחל מתקשה בלידתה וברגעיה האחרונים נולד בנה היא קוראת לו בשם בן-אוני. יעקב קורא לו בנימין.
כל אחד מהשמות בפרשה מקפל בתוכו סיפור, זה אינו סתם שם, זהו שם המבטא מהות וגם את תמצית העניין כגון ישראל.
יעקב אבינו הצליח לעמוד אל מול מלאך "כי שרית עם אלוקים וכו'".
השם מבטא את הציפייה לעתיד, שוב השם ישראל מבטא את הציפייה- הבטחה שיעקב יעמוד גם אל מול אנשים ויצליח.
כל שם הוא ביטוי ליחס אל נושא השם. כלומר, השם מאפשר לנושא השם לפתח את היחס לעצמו בבחינת "מי אני" והן את היחס של הסביבה אליו.
כבר בפרשת בראשית האלוקים ממנה את האדם לעשות סדר בבריאה על ידי כך שקורא בשמות לכל שאר הנבראים.
אנשים בכלל הורים ובני זוג בפרט, משתמשים בעצם נתינת שמות כביטוי ליחס ייחודי לאנשים, בני זוג וילדים.
אחד הסימנים לכך שמתפתחת מערכת יחסים אישית בין שני אנשים הוא כאשר כל אחד מעניק שם ייחודי לזולתו.
הרבה פעמים ילדים יודעים שכועסים עליהם כאשר מבטאים את שמם במנגינה מסוימת.
לאחר שסקרנו את מהות נתינת השם חשוב לשים לב שיש גם "מחיר" לנתינת שם.
המחיר הוא אותה ציפייה או זהות הניתנת לאדם כאשר היא לא תואמת לא את המציאות ולא תואמת את האדם עצמו.
לדוגמא, כאשר מתפתחת מערכת יחסים ואחד מבני הזוג נותן שם חיבה המבטא קרבה יתרה לבן הזוג השני אך זה אינו תואם עדין את השלב במערכת היחסים, זה עלול להיות מסוכן. זה עלול להטעות או להרחיק מאשר לקרב.
אם אחד מבני הזוג יקרה לשני בשם "אהובתי" אך עדיין הקשר בוסרי מדי זה עלול לתת תחושה של זילות או חוסר צניעות וליצור ריחוק מאשר קרבה.
מסופר בתלמוד הבבלי במסכת גיטין נ"ב: שרבי יוסי לא קרא בציבור לאשתו אשתו אלא בכינוי "ביתו" מלשון צניעות.
הוא חש שהביטוי "אשתו" בפרהסיא חושף משהו ממערכת היחסים בינו לבין אשתו שלא התאים.
זכור לי אותו הילד שנקרא על שם קרוב משפחה בשם זלמן אך התבייש להזדהות מפני שהשם לא תאם את המקובל היום בארץ ישראל.
זה פגע בעצם הזהות העצמית שלו, או לדוגמה אותו הורה שבא לבקר את הילד שלו וקרא לו בכינוי החיבה שלו בפני חבריו וגרם לילד בושה.
לקרוא למישהו בשם זה עניין מאד משמעותי וחושפני מחד ומאידך יכול להשרות ברכה גדולה.
לעניות דעתי מאוד חשוב להיות ערים לחשיבות הגדולה בנתינת שם המבטא את היחס האישי כלפי האנשים הקרובים אלינו ובמקביל להיות מודעים לעצמה שבקריאת השם .
עלינו לנהוג בצניעות בחשיפת השמות המגלים את היחס האינטימי שיש לנו כלפי מי שקרוב אלינו.
עלינו להיות מודעים לכך שחשיפה שלא בזמן ובמקום עלולה להרוס מאשר לבנות.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com