מבט זוגי ומשפחתי לפרשת ניצבים וילך תש"פ
פרשת השבוע פותחת בברית שנכרתה בין עם ישראל להקב"ה "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם... לעוברך בברית ...כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלוקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום".
הפרשה ממשיכה דרך תיאור פרשת התשובה בין כנסת ישראל ובין הקב"ה.
בפרשת התשובה רואים כבמעין דו-שיח בין כנסת ישראל ובין הקב"ה: עם ישראל מתקרב לה', עושה צעד לקראת, וה' בתגובה גם כן עושה צעד ומתקרב לעם ישראל. עד שבסופו של תהליך ישנה קירבה עצומה, "כי תשוב אל ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך".
אנו רגילים לחשוב שתהליך חזרה בתשובה הוא שינוי מעשי באורח חיים. מחשבה זו נכונה חלקית, שהרי אם כך הדבר אדם או דור שעושה מה שצריך – אין לו סיבה לחזור בתשובה?! הרי תשובה היא תנועה נפשית ורוחנית מתמדת.
אם כך תשובה היא לא רק שינוי באורח החיים המעשי בלבד אלא תנועה נפשית של התקרבות.
הרמב"ם, "הנשר הגדול" מגדולי ההוגים ניסח את השלבים של חזרה בתשובה כך: הכרה בחטא, ריחוק, חרטה על הריחוק, ווידוי, קבלה לעתיד לשנות ולהשתנות.
כשמתבוננים בשלבים אלו קשה להבין מניין ייקח אדם כח להשתנות לאחר שהוא הכיר בגודל הריחוק שלו, לאחר שהוא הכיר בחומרת מעשיו.
הרי ככל שאדם מכיר בגודל פשעו, הדימוי שלו בעיני עצמו הוא כה נמוך - מניין יקח כח להשתנות?
לכאורה אם חלילה אדם מוערך כחסר ערך או קרוב לכך, אז וודאי שחסר ערך לא יכול להשתנות, ברור שרק מי שיש לו ערך יכול להשתנות ולהשתפר.
ר' נחמן מברסלב נדרש לקושי הזה בתורה עמוקה ומרתקת בליקוטי מוהר"ן ו'.
ר' נחמן מסביר שתשובה היא תנועה בין שני קטבים: מחד השאיפה להגיע לשמים הכי גבוה ורחוק מהמקום בו האדם נמצא ברגע הזה, ומאידך ההכרה שה' אוהב ומקבל אותי במקום בו אני נמצא כרגע, הוא לא התייאש ממני הוא לא נטש אותי.
שני הקטבים הללו אינם סותרים זה את זה אלא מאפשרים תנועה של שינוי.
אם אדם שנמצא במקום נמוך כל כך ינסה לשאוף כלפי מעלה הוא עלול להתייאש. לכן צריך להכיר בכך שעל אף שהאדם נמצא במקום נמוך ביחס לשאיפות שלו, עדיין יש לו מקום תחת השכינה.
ומאידך אם אדם יתאהב במקום העכשווי בלא שאיפות לשינוי הוא אף פעם לא יתקרב ויתקן את דרכיו.
ר' נחמן מביא פסוק מתהילים כבסיס למחשבה הזו "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", התשובה היא המיומנות לנוע בין שני הקטבים הללו, כך הוא מסביר את השם של חודש אלו"ל - אני לדודי ודודי לי. כשמתבוננים על תהליך התשובה כתהליך התקרבות בין שניים אפשר לראות את אותו התהליך גם ברמה הזוגית. בני זוג הרואים את המערכת הזוגית כקבועה בעצם גוזרים גזרת מוות על הזוגיות. זוגיות היא דינמית, זוגיות היא תנועה בין נפשות הרוצות כל הזמן ליצור משהו מאוחד.
כדי לנוע במערכת חייבים מחד תנועה של שאיפות - "אם אסק שמים". אך בכדי לא ליפול לייאוש כאשר ישנו פער, חייבים לזכור שהקשר בנוי לא רק על תוצאות מעשיות. הקשר לא בנו רק על מידת השינוי של הזוג או כמה כל אחד ואחת נהיו טובים יותר בהקשר הזוגי. שכן זהו קשר זוגי מותנה. בני הזוג כל הזמן במבחן וכל אחד מבני הזוג מרגיש שחייו תלויים מנגד.
אלא, חייב להיות מקום בלב כל אחד מבני הזוג "שעמו אנכי", כל אחד צריך להתאמץ ולראות מהו הצד המהותי שאליו הוא קשור במובן הזוגי מעבר לצדדים מעשיים או הצלחות מעשיות. איפה יש ביטוי לאהבה שאינו תלויה בדבר, מעין המבט של רחל אשת ר' עקיבא - "ראיתי שאתה צנוע ומעולה".
לכן בכדי לאפשר תנועה של שינוי והתקדמות אני מציע לזוגות לא לקחת את המציאות כמובנת מאליה. שאפו הכי גבוה מחד ומאידך בססו את המבט אל בן הזוג כשאתם בוחרים להתבונן ראשית במהות שבו ולא בטפל.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com