מבט זוגי ומשפחתי לפרשת בחקותי ול"ג בעומר, תשפ"ב
הפעם אחרוג ממנהגי ולא אעסוק ברעיון מפרשת השבוע אלא ברעיון הקשור לרשב"י שיום ההילולא שלו יחול השבוע.
ישנו סיפור מאוד מעניין הקשור לזוג שרצה להתגרש והגיע לרשב"י בכדי שיסדר לבני הזוג את הגירושים, רשב"י מצליח לשנות את המצב.
נתבונן בסיפור כפי שהוא מופיע במדרש שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א', ד': "נגילה ונשמחה בך" – שנינו שם, נשא אדם אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל. אמר רבי אידי: מעשה באשה אחת בצידון ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה, באו לפני רבי שמעון בן יוחאי, רצו להתגרש זה מזה.
אמר להם: חייכם, כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה, הלכו בדרכיו ועשו לעצמן יום טוב ועשו סעודה גדולה ושכרתו יותר מדאי, כיוון שנתיישבה דעתו עליו אמר: בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך, מה עשתה היא? לאחר שישן רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם: שאוהו במטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא. בחצי הלילה ננער משנתו.
כיוון שפג יינו אמר לה: בתי היכן אני נתון?
אמרה לו: בבית אבא.
אמר לה: מה לי לבית אביך?
אמרה לו: ולא כך אמרת לי בערב – כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך? אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך!
הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו.
לסיפור יש סוף טוב. אך בהתבוננות במעשיו של רבי שמעון מתעוררות כמה תהיות. ראשית, אם אתה רבי שמעון יכול בתפילתך לברך את הזוג בפרי בטן אז מדוע להעביר אותם מסכת "עינויים", משתה וכו'. שנית, מה הלקח שהוא רצה להעביר לזוג וממילא מה המסר שהוא רוצה להעביר לנו.
נתחיל בתהיה הראשונה, שמות גיבורי הסיפור לא מופיעים כי הסיפור הזה הוא בעצם סיפור של כל זוג. ננסה להרחיב. הרי הזוג בעצם בא כיוון שלא יכלו להביא פרי בטן. לפי ההלכה לאחר עשר שנים שזוג לא יכול להביא פרי בטן הם יכולים להתגרש בכדי להנשא עם מישהו אחר ולהצליח להביא ילדים לעולם.
רשב"י מזהה שכל היחס ביניהם ממוקד בנושא הבאת ילד לעולם. הוא אינו יחס העומד בפני עצמו - זוהי אהבה התלויה בדבר. רשב"י מבין שכל זמן שהקשר הבסיסי ביניהם הוא לא נכון, לא רק שלא מוצדק להפרד, אלא גם ילדים קשה כך להביא לעולם. אך יש לרשב"י קושי איך מביאים את הזוג לתובנה הזו מצד עצמו, בלא כפייה הבאה מן החוץ כגון בנתינת שיחת מוסר שלו. לכן הוא מורה להם לעשות סעודת פרידה כמקבילה לסעודת הנישואין. כמובן שבשעת הסעודה כשאין את הנתון של הבאת ילדים ברקע מתפתח יחס אחר בין בני הזוג והאישה יכולה להתרומם למקום נקי ולבחור בבעלה מצד עצמו ולהיפך. כשהבעל מתפקח ומבין את המהלך של אשתו גם הוא מתחבר לרובד שנמצא בו, רובד של אהבה שאינה תלויה בדבר. כרגע כל אחד מבני הזוג רוצה את חברו לא בגלל משהו שהוא מקבל ממנו אלא רק מפני שהוא רוצה את בן הזוג.
כעת הם נמצאים במצוקה אמיתית והפניה אל רשב"י באה ממקום אחר. הם אינם מבקשים שהוא יהיה חותמת גומי בלבד. כעת כאשר בני הזוג מאוחדים ונמצאים במצב של "לב שבור", לב המלא בכיסופים, רשב"י יכול להתפלל שיושפע עליהם שפע ממרום. כאשר יש כלי קיבול אפשר לברך את הזוג. המסר שרצה להעביר לנו רשב"י הוא מסר של הבנת העומק של קשר זוגי. קשר זוגי הוא לא תחרות אינטרסנטית, אלא קשר של נשמות. קשר זוגי אינו תחרות "מי יותר מוצלח". קשר זוגי לא מותנה, הוא "על אף" ולא "בגלל".
בכדי לא להיקלע לקושיים מסוג זה, כל זוג חיב לראות שהקשר שלהם הוא לא קשר המושתת על תנאי.
מתי נדע האם הקשר מושתת על תנאי, כלומר על תנאי שהקשר יספק לנו כל מיני דברים.
אחד הסימנים לכך הוא לדוגמה, כאשר בן הזוג נמצא במצב שהוא לא במיטבו וחברו חש כלפיו חמלה. זה סימן שהקשר מבוסס אהבה לא מותנית. ישנו הבדל בין רחמים לחמלה, רחמים חשים כלפי מישהו מסכן, זו תנועה של התנשאות. חמלה באה מהזדהות מלאת כאב כלפי מישהו אהוב הנמצא במצוקה. מפני שהחמלה הזו לא באה כדי להפיק איזושהי תועלת אלא באה ממקום נקי. כמובן, שכל זמן שישנה עין ביקורתית האחד כלפי השני זה הסימן ההפוך לחוסר חמלה ולקשר שהוא על תנאי באם תנהג כך וכך אני (בן הזוג) אהיה נחמד אך אם לא ישנה תגובה ביקורתית. יהי רצון שנזכה ונתמלה אהבה שאינה תלויה כדי להיות צינורות לשפע של אהבה, אחווה שלום ורעות.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com