מבט זוגי ומשפחתי לפרשת כי תבוא תשפ"א
פרשת השבוע מתארת שני נושאים עיקריים שבמבט ראשון הקשר ביניהם אינו ברור. הפרשה פותחת בתיאור הבאת הביכורים וממשיכה בתיאור מדהים של הכניסה לארץ המובטחת ומעמד הברכות והקללות הנאמרות מהר גריזים והר עיבל, כאשר עם ישראל הנמצאים בתווך. בתוך פסוקי הקללות נמצא פסוק הנותן כיוון לבקשה הקב"ה מבקש מאיתנו על הדרך בה יש לעבוד אותו, בבחינת מהו השלילי מתברר מהו החיובי. "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל". כלומר, עם ישראל יקבלו עונש מפני שלא עבדו את ה' בשמחה ובטוב לבב.
נשאלת השאלה: איך אפשר לעבוד את ה' בשמחה? הרי לא משנה מה יעשה האדם תמיד יהיה פער בין מה שה' מבקש מאיתנו לבין מה שאנחנו יכולים לעשות בפועל?! תמיד אפשר לחוש לא מספיק טובים וראויים, אז על מה השמחה?
אלא שהפרשה מבארת עומק חדש במושג שמחה.
בתחילת הפרשה התורה מבארת את נושא הבאת הביכורים. החקלאי מביא לבית המקדש את הפירות הראשונים שהבשילו. הוא מביא אותם לכהן בתוך טנא ומניח אתו לפני המזבח. החקלאי מצהיר הצהרה בנוכחות הכהן, כאשר תוכן ההצהרה הוא סיכום ההיסטוריה של עם ישראל. בתמצית זו הוא מעיד על כך שההתיישבות של עם ישראל בארצו והיכולת שלו כחקלאי לגדל ולהוציא את הפירות הללו שהוא הביא הם תולדה של ההשגחה מלאת החסד של הקב"ה. לאחר האמירה של ההצהרה הזו החקלאי משתחווה והולך לביתו וכאן ישנו חידוש עצום. התורה מצווה את האדם "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך". מהו הטוב שהאדם צריך לשמוח בו ולשמח אחרים? הרי אם מדובר על הביכורים, הביכורים הם מעט מן המעט. אם מדובר על שאר הפרות שהאדם השאיר בביתו, מי ערב שכל הפרות יבשילו, או שלא ירקבו וכו'. אם כן, על מה האדם מלא שמחה כל כך?
אלא שזו אותה השמחה שבחסרונה עם ישראל נידון בקללות. מביא הביכורים לבית המקדש, הוא עובר תהליך בו הוא מבין שבמהלך כל חייו האדם נמצא תחת השגחה אין אדם נוקף את אצבעו למטה אם אין השגחת ה' למעלה. בעצם, האדם שהביא ביכורים מקבל משקפיים דרכם הוא רואה שחייו מסובבים בהשגחה אלוקית נסתרת. כך שגם מה שנראה כרגע על פניו כשלילי מתברר שהוא לטובה. עם ההכרה הזו האדם מגיע לביתו, שמח בכל הטוב. מתוך ההבנה הזו כל מה שיארע לאדם בחייו אפשר להפוך ולחפש בו טוב. כל מה שיארע הוא ביטוי להשגחת ה'.
זוהי השמחה שה' מבקש מאתנו בזמן שאנו עובדים אותו. ההכרה שעבודת ה' היא ביטוי לראיית שמיים, השגחת ה' בכל דבר ובכל מציאות. ראיה זו מביאה שמחה בעבודת ה'. האדם אף פעם לא ננטש על ידי ה'.
ההכרה הזו קריטית גם ליחסים בין בני זוג. הרבה פעמים תחושת השמחה נאלמת ונעלמת מהזוגיות כאשר ישנם ציפיות מוגדרות לא תמיד מתממשות, אז מתפתחת תחושה של מירמור ותסכול. ולהיפך כאשר ישנה התבוננות, דרכה רואים כל דבר כלא מובן מאיליו ושמחים על כל הטוב שיש במערכת הזוגית.
זאת ועוד, ציפייה לשלימות היא ציפייה מאד מסוכנת, המציאות אף פעם לא מושלמת כפי שאנו רוצים או מדמיינים וגם לא מושלמת דרך מבטו של בן הזוג.
שיתוף פעולה ייתכן רק כשרואים את הטוב בזולת.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com