מבט זוגי ומשפחתי לפרשת ויחי תשפ"ב
פרשת השבוע מתארת את הפרידה מיעקב אבינו, אך לא רק ממנו כיחיד אלא מכל דור המייסדים. מכאן ואילך אנו עוסקים באומה. מעניין שהפרשה נקראת על שם החיים - "ויחי" ולא על שם התוכן "פרידה" או חס ושלום מיתה. ללמדנו שגם פרידת האדם מהעולם יש בה חיים.
הפסיכיאטרית הידועה פרופ' אליזבת' קובלר רוס שהתמחתה בליווי אנשים במחלקות הוספיס שטענה שאחד הדברים החשובים בחיים זה לסגור סיפורים. לא להשאיר עניינים לא פתורים. התבוננות בפרשה מלמדת שיעקב אבינו ובעקבותיו יוסף נוקטים בגישה זו באופן עקבי.
יעקב נפרד מיוסף ומסביר לו מדוע הוא קבר את אמו רחל באמצע הדרך. בברכות יעקב לבניו הוא מתייחס למעשהו של ראובן כשבלבל את יצועי אביו. אצל שמעון ולוי יעקב אבינו מגלה לנו מדוע הוא לא הסכים עם מעשיהם ביחס לאנשי שכם. אך בנוסף לכך שיעקב לא השאיר סיפור לא פתור ביחס למי מהבנים הוא ברך אותם "איש אשר כברכתו ברך אתם".
לכל בן ישנה התייחסות ייחודית המתאימה לשורש נשמתו, לא רק לבניו, אלא אף לנכדיו - בני יוסף, כאשר יעקב אבינו מסקל את ידיו להראות שהבנים שונים זה מזה.
שתי המגמות הללו עוסקות בסגירת עניינים פתוחים ובהתייחסות עניינית לכל אחד מבני הבית. דבר שמובן מאליו.
לעיתים מחוסר נעימות או חוסר ידיעה אנו מדחיקים ומשאירים נושאים פתוחים. אך האמת ששום דבר לא נעלם מעל לפני השטח, התודעה שלנו זוכרת הכל ואם אצלנו העניין לא חשוב ודאי אצל הזולת הוא נחקק גם כן. נדרשות המון אנרגיות על מנת להשאיר עניינים פתוחים במגירה. האנרגיות הללו גובות מחיר כבד מאד מבחינה נפשית ויתרה מכך ההדחקה הזו "תוקעת" את האדם המדחיק ומקבעת אותו בתהומות העבר ואינה נותנת לו לחיות בהווה. אותו אדם לא מצליח לראות את המציאות המשתנה. הוא אינו רואה שינויים שחלים בו או בסביבתו. עד שמצבים כרוניים מגיעים לפוסט טראומה. הדבר שכיח מאד ברמה הזוגית. כאשר ישנו עניין פתוח שהשאיר משקע ובמקום לנקות את המשקע ממשיכים הלאה עד שלבסוף משהו פעוט קורה והר געש מתפרץ. החכמה היא לדעת מתי לפתוח ולסגור עניינים לא פתורים.
השלב הראשון הוא לגשת לזולת, לא במבט מאשים ח"ו, אלא בגישה משתפת. שהרי סיפור לא פתור הוא סיפור עם פרשנות חלקית ומגמת סגירת הסיפור היא לשתף ולגלות את המבט החסר של הסיפור. שנית חשיבות העיתוי. צריך למצוא את העיתוי הנכון, כשהלב פתוח.
נושא נוסף בו הפרשה עוסקת הוא עקרון מאוד יסודי היכולת לראות כל אחד מבני הבית במבט הייחודי לו, ומעבר לכך, לראות כל אחד בכל גיל מצב ובהתאם לסיטואציה כמובן.אין לגזור נגזרת ממה שהיה נכון לאתמול שיהיה נכון להיום ומחר. היכולת להתבונן על הזולת ברקע המציאות של ההווה נותנת תחושה שרואים אותו אך גם מאפשרת שינוי.
אם היינו חשים שההתייחסות של הזולת היא התייחסות קבועה שאינה משתנה, אין טעם לניסיונות שינוי והתפתחות בקשר. הרבה פעמים נושא עולה במפגשי ייעוץ כאשר מי מבני הזוג פונה אל חברו בטענה שהוא "תמיד תמיד...." המושג "תמיד" מבטא ניתוק מהתרחשות הווית ושקיעה בסיפור ששייך לעבר.
אימוץ הסתכלויות אלו תורמות לעושר ולאושר בחיים הזוגיים והמשפחתיים.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com