מבט זוגי ומשפחתי לפרשת לך לך תשפ"א
הפסוק הראשון בפרשת השבוע מבטא את תמצית הפרשה כולה. "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
במהלך כל הפרשה אברהם אבינו נמצא "בהליכה" - "ויסע אברם הלוך ונסוע...". ישנה תחושה שכביכול אין לאברהם אבינו מקום של יציבות, הוא כל הזמן בדרך.
יתרה מכך מדוע הקב"ה לא מידע אותו לאן הוא צריך ללכת, אלא משאיר את היעד למשהו עתידי?
אלא, שצריכים להתבונן על משמעות ההליכה. המוכנות לעזוב את המוכר, את האתמול וללכת אל העתיד מבטאת גמישות ופתיחות.
לא להיות נעול ומקובע, אלא פתוח למציאות המתחדשת. מי שמוכן להיות בהליכה מוכן להגיע הרבה יותר רחוק מהמקום בו הוא נמצא. בהליכה של אברהם הוא מגלה את מה שנכמן בארץ. כאשר אברהם אבינו יורד למצרים היינו מצפים שתהיה לאברהם אבינו תלונה כלשהי או לפחות שאלה כלפי ההנהגה האלוקית. אך לא מילה. משמע שההליכה של אברהם אבינו מבטאת התבטלות ומוכנות לשים את ההבנות והמחשבות בצד - לראות את ההליכה כהזדמנות לגילוי.
לסיכום אפשר לראות אדם שכל הזמן נמצא בהליכה כמי שהוא אינו יציב, לא סגור על מגמת חייו. אך מנגד אפשר לראות אדם ההולך, כמי שמחובר מאד למציאות "של כאן ועכשיו" ומתוך יציבות נפשית הוא יוצא למסע של גילוי. גילוי עצמי וגילוי במציאות. "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם". אצל יצחק אבינו, בנו של אברהם בכל אחד מן המסעות שלו מתגלה באר מים חיים.
כאשר התבוננתי במשמעות ההליכה למדתי רעיון ששייך להתנהלות הזוגית.
זוגיות דומה למסע משותף של הליכה ממחוז למחוז במרחב הזמן. ישנם זוגות מקובעים, מה שהיה הוא שיהיה - אין כל חדש תחת השמש. זוגות כאלו אינם "הולכים", הם משמרים ומקדשים את העבר. זוגות כאלו מפספסים את ההתפתחות והשינויים של החיים, כאילו מקפיאים את החיים. בפועל הדבר אינו אפשרי לאורך זמן ולכן זה עלול להתפוצץ באחד הימים.
מנגד, אפשר לראות את הזוגיות כמסע משותף של עזיבת האתמול וגילוי מחודש הן של בן הזוג והן של המערכת הזוגית ומשפחתית. ההליכה מסגלת גמישות ויכולת לראות את הזולת מזווית שונה. ההליכה מאפשרת לראות, כל אדם, את עצמו ואחרים באור אחר. הגמישות הזו נצרכת בכל מימדי הזוגיות, החל במימד החברות, השותפות והאינטימיות.
אך אליה וקוץ בה אילו המסע היה בין אנשים זהים אז היא לא הייתה מורכבת ומסובכת. אך כאשר מדובר באנשים שונים הצורך של כל אחד בשינוי הוא שונה. יש מי שרוצה "ללכת" ויש מי שירצה ללכת לאט יותר ויעדיף את המקובע.
איך מיישבים את הפער בשמחה ללא תחושה של כפיה כזו או אחרת?
התשובה היא שצריך ללמוד לשוחח על הציפיות והרצונות של כל אחד. השיח המשותף וההקשבה העמוקה הם למעשה הגילוי הכי משמעותי במסע הגילוי הזוגי.
כשמתגלה הפער אסור להתמלא בכעס כלפי מי מקובע יותר או המקובע פחות, אלא להבין שזו דרכו של עולם ולנסות על ידי שיח להביא את המסע אישי של כל אחד ולבסוף להחליט יחד איך המסע הזוגי יראה.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com