מבט זוגי ומשפחתי לפרשת נח תשפ"ב
פרשת השבוע מתארת את המשך פרשת הבריאה ומאידך היא פרשת "החלום ושברו".
האנושות וכלל היקום נחרב במבול מפני שמלאה הארץ חמס. בסוף פרשת בראשית מופיע תיאור מדהים על אופן ההתנהלות של האדם, תיאור השופך אור מיוחד על המושג "חמס". "ויראו בני האלוקים את בנות האדם כי טובת הנה וייקחו להם נשים מכל אשר בחרו...".
התורה מתארת מצב שבו יש מתח ופער מעמדי בין בני ... ובנות האדם. וממילא בני האלוקים לוקחים נשים - התחושה היא מאד כוחנית, כאילו מדובר בעדת חיות ובה החזק כובש את הנקבות.
לעומת זאת בכמה הזדמנויות בפרשת נח מופיע הביטוי "איש ואשתו" הן לגבי הבהמות הטהורות והן לגבי אלו הלא טהורות, כמובן ביחס למשפחת נח. מה משמעות הביטוי "איש ואשתו"? נראה שיש כאן תיקון לחמס של דור נח ויתרה מכך סוד שימנע את הצורך במבול נוסף.
החמס היא תנועה של כוחנות המתעלמת מהזולת ומרכושו, לכן "יכולים" בני האלוקים לבוא ולקחת נשים, כך גם הייתה התנהגותם של שאר הנבראים טרום המבול.
בפרשת בראשית, בריאת האדם מתוארת פעמיים: בפרק א' האדם מתואר כ"זכר ונקבה בראם" כאשר האדם מצווה על "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים...".
לעומת זאת בפרק ב' האדם נקרא איש ואישה "ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אישה כי מאיש לקחה זאת" - בין האיש והאישה ישנה זיקה ושייכות.
הביטוי זכר ונקבה מתייחס רק למימד תפקודי מסוים כמו אצל בעלי חיים, אך הביטוי "איש ואישה" מתייחס למערכת היחסים ביניהם, לאישיות אחת המתפצלת לשני גופים. רק ביחס נכון בין השניים מתגלה האישיות.
לפי חכמינו בשלב הראשון, הזכר והנקבה היו דבוקים זה לזו, יש אומרים גב לגב ויש אומרים בצלע משותפת. בין כך ובין כך מדובר בסוג של חיבור שאינו מאפשר תקשורת פנים לפנים. כשאין תקשורת פנים אל פנים כל ההתייחסות היא טכנית במהותה. כמו היחס בין יד ימין ויד שמאל, כמו שיחס ימין לשמאל תמיד הצד הדומיננטי מוביל כך היה כאשר האדם היה דבוק אל אשתו. אך כאשר האדם ניצב מול אשתו ואישה מול בעלה רק אז הם יכולים לתקשר ולהתייחס זה לזו.
מאז המבול העולם נמצא בצומת דרכים: האם הוא מוכן לראות את הזולת ולנסות להיות בעמדה של פנים אל פנים או שמא הוא יסתפק בעולם של יחס אטום וטכני בלבד שבלא ספק יוביל ל"חמס" ולכוחנות.
נח מצטווה לבנות תיבה ולהכניס את "האיש ואשתו" של העולם - נציג מכל היצורים. התיבה שטה על פני המים הסוערים ימים רבים
מה עשו כל האיש ואשתו בתיבה מעבר להישרדות?
התיבה אפשרה וחייבה את כולם לעצור ולהתבונן "בסובב אותי וממילא במי אני". ההתבוננות היא תנועה המחייבת עצירה משטף החיים, הרמת מבט מהסתכלות אגואיסטית למבט רחב יותר, לסביבה. מבט המחפש את הפנים של כל בריאה ובריאה ובמיוחד של הזולת.
אמנם אין לנו היום תיבה, אך בהחלט יש את שטף החיים הסואנים ויש הכרח לבנות תיבה ולהיכנס אליה כל זוג יחדיו. ושם בתיבה לקחת את הזמן ולהתבונן בזולת בעיניים המחפשות את הפנים אל פנים. בפנים יש את המיוחד והאלוקי שבכל אחד.
ההתבוננות היא מתוך סקרנות נטולה שיפוטיות המחפשת את מה שעדיין לא התגלה.
באופן עמוק התנועה הזו היא הכוונה לשבת כך שבעז"ה כשתגיעו לשבת תגיעו מתוך מבט אחר על עצמיכם אך בעיקר מתוך מבט סקרן.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com