מבט זוגי ומשפחתי לפרשת חקת תש"פ.
בפרשת השבוע ישנו מוטיב מרכזי שמלווה אותנו הקוראים לאורך הפרשה כולה, מוטיב ההסתלקות.
תחילת הפרשה עוסקת בהכנת הפרה האדומה המסייעת לאדם להיטהר מטומאת מוות.
משם ממשיכה התורה בתיאור הלכות טומאת המת. והתורה מסיימת את הפרשה בהסתלקות מרים הנביאה ואהרון הכהן כשבתווך חטא משה ואהרון בהכאת הסלע ולא בדיבור אליו.
ההשלכות לחטא בין היתר, האמירה האלוקית על ההסתלקות של אהרון ומשה.
במבט על נדמה שהפרשה מדכאת מאוד, כולם מסתלקים - עוברים מן העולם. המשוררת זלדה כתבה את השיר היידוע "לכל איש יש שם", בשיר זלדה מתארת את האדם כיישות בעלת זהות מורכבת, כאשר השם של האדם נבנה ממפגש עם הרבה מציאויות ומצבים שונים. אחד המצבים המעצבים את האדם הוא המוות "...לכל איש יש שם שנתן לו הים ונתן לו מותו" באופן פרדוכסלי בשיר מציינת זלדה את הקשר בין הים – שמייצג את האין סוף לבין המוות - הסוף.
טומאת מוות אינה מפגש עם המוות בלבד, אלא מפגש עם כל מה שקשור לבחינת הכיליון בכל מובן שהוא. בלשון הכתוב "זאת התורה אדם כי ימות באוהל כל הבא אל האוהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים".
חוסר חיים מביא בחינת טומאה.
מדוע המוות משפיע באופן כה משמעותי? הרי מדובר על מה שאבד ובטל מהעולם?!
אלא שדווקא כאן, כאשר מדובר על המוות, מתגלה סוד עמוק על החיים כדברי זלדה בשירה.
פעמים רבות אדם נפגש עם מצבים המולידים אצלו בחינת כיליון - עצבות. כשאדם מסובב בקשרים טובים, זוגיות בריאה ומשפחתיות בריאה, המצב בו הוא נתון משפיע על הסובבים אותו בחינת "כל אשר באוהל וכל אשר יבוא אל האוהל".
ההשפעה אינה קלה לאדם ולסובבים אותו. השאלה היא איך מתייחסים למציאות הזו?
האם זו הזדמנות להעמקת החיות כפי שזלדה מציע בשירה?! האם זו הזדמנות למפגש יותר עמוק בין בני הזוג בכדי לטהר את האווירה?! או שמא זו הזדמנות להנכחה של בחינת העצבות והמוות.
לא מזמן נפגשתי עם בני זוג שזכו ללידת ילדם הראשון. היולדת נפלה לדיכאון שלאחרי לידה.
דיכאון מסוג זה הוא תופעה מוכרת, תופעה המכניסה למשפחה מפגש עם מוות ודיכאון כשברקע ישנה דווקא אווירה שמחה, לידת בנם הראשון. הדבר מוביל להתמודדות מאד מורכבת עם שמחה עצומה ללידת ילד ולהרחבת המשפחה אך מאידך למפגש עם מוות. כתוצאה מהמצב של הזוג כל המשפחה הושפעה בדרך ישירה או עקיפה. הבעל לא ידע להכיל את המצב בגלל חוסר ידיעה אך בעיקר בגלל חוסר הגמישות לראות במצב הזדמנות ולא גורל אכזר.
לוויתי את הזוג ויחד למדנו איך אפשר לתרגם את הקושי להזדמנות.
הבעל החל להבין ולראות מתוך עומק הקושי שבו הוא נמצא את אהבתו הגדולה לאשתו, עד כמה הוא דואג לה, עד כמה אהבה זוגית היא לא מושתת על תנאי. כלומר, אוהבים רק כשנחמד.
הזוג למד עד כמה כל אחד כל הזמן משפיע על המערכת הזוגית והמשפחתית וממילא יש לכל אחד אחריות גדולה ואפשרות לקבל כח מהזולת.
טומאת מוות מבליטה את ההשפעה העצומה שיש לכל אחד על כל הסובבים אותו, אם השפעה זו נכונה כשיש חסר על אחת כמה זה נכון כשיש תוכן חיובי . אפשר למלא את החסר ו"להטהר" מבחינת החסר והמוות. אך חייבים להיות מודעים להשפעה שיש לכל אחד על זולתו במודע ובעיקר שלא במודע.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com