מבט זוגי ומשפחתי לפרשת ויגש תשפ"ג
.
פרשת השבוע, פרשת ויגש ממשיכה מהרגע הכל כך קשה המתואר בסופה של הפרשה הקודמת. האחים "נתפסו" כשברשותם הגביע של יוסף והם אף גזרו את גזר דינם – "האחד שהגביע נמצא בידו דינו מוות ושאר האחים יהיו לעבדים". לפתע, לאחר הנאום של יהודה הכל משתנה.
מה מאפשר את השינוי הזה?
יתרה מכך, כאשר האחים עולים להביא את יעקב למצרים יוסף נפרד מהם בברכה "אל תרגזו בדרך, ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם". לכאורה העלילה מטלטלת בין תהומות הייאוש לבין שיא התקווה והשמחה. לא בכדי הפרשה תמיד תצא בסמיכות לחנוכה. הפסוק בתהילים המתאר באופן המדויק ביותר את התנועה בפרשה הוא "כי אשב בחשך ה' אור לי". מה הדבר שמאפשר לאלו שנמצאים בשיא החושך לחוש את האור של ה' המאיר להם מבעד לחשכה?
בעל ה"שפת אמת" האדמו"ר השלישי לבית גור מסביר שיהודה חוזר על כל סיפור מתחילה כדי לזקק את האמירה בסוף דבריו "כי עבדך ערב את הנער מעם אבי".
כאשר אדם מגיע לנקודת האמת הוא נפגש עם ההשגחה האלוקית, ההשגחה האלוקית נמצאת בנקודת האמת ובמפגש עם ההשגחה כל האפשרויות נפתחות. יתרה מכך יוסף מפגיש אותנו עם הראייה ארוכת הטווח המאפשרת לראות לא רק את האמת אלא אף את השלום. לכן יוסף אומר לאחיו אל תרגזו בדרך כי בראיה ארוכת טווח ישנן השלכות חיוביות מהנפילות שלכם. (זה לא פותר את הצורך לתקן את הנפילות אך לא להיות בכעס ומרירות). ההסתכלות דרך זיקוק האמת, האחיזה בעיקר ודחיית הטפל יחד עם הראייה ארוכת הטווח המביאה שלום היא דבר מורכב.
פעמים רבות האדם הפרטי ובני זוג במערכת הזוגית ואף הורים בהתמודדות עם ילדיהם עומדים בפני מציאות שנדמה שהיא חושך ואפילה. נדמה שאין מוצא. הרבה פעמים הדרך לראות את האור, את "ה' אור לי" היא באימוץ המבט המורכב הזה.
צריך להיות בעלי עין המתבוננת על המציאות מתוך ראייה רחבה המזקקת עיקר ומשליכה טפל.
צריך לזקק את התגובה והמבט הראשוני ולבדוק אם הם נובעים מנקודת האמת שבנו או שמה מנגיעה אישית ואגוצנטרית.
לאחר מכן, זקוקים להמון סבלנות ואמון בכדי לאפשר לדברים להתגלות.
בעבר נפגשתי עם זוג שנקלעו לקושי המבוסס על עניין עקרוני כלשהו. הקושי לקח כל אחד מבני הזוג לקצה, לקיטוב. מפאת העמדה הקיצונית שכל אחד התגדר בה, הם היו עוורים לכל הטוב שיש ביניהם, לכל מה שמחבר ביניהם.
הקיטוב יצר אצל כל אחד מבני הזוג גדרות מדומים שהיו מלאים באגו. בני הזוג "שכחו" את האמת, הם "שכחו" את הסיבות להיותם יחד בזוגיות.
היכולת לנשום עמוק, לשים לרגע בצד את המחלוקת ולהתבונן גבוה ורחב יותר, אפשרה להם להכניס את המחלוקת להקשר הנכון ומכאן לנסות בסבלנות ובאמונה לאחות את השברים. המוכנות של הזוג לראות את העיקר ולדבוק בו נתנה להם את היכולת להיות סבלניים ולחפש מוצא שלבסוף נמצא. לא תמיד מוצאים מייד מוצא, אך שינוי העמדה הרואה בזולת מתנגד ומסוכן מאפשרת להתגבר על המחלוקת במישור המעשי.
השינוי בראייה מאפשר לנהל את הפער בצורה נכונה, גם כאשר אין פתרון מוחלט.
יהי רצון שנזכה לאחוז הן במידת האמת והן במידת השלום.
יהיו דברים אלו לעילוי נשמת רבי ומורי הרב חיים דרוקמן המלווה אותי במשך ארבעים וחמש שנה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com