מבט זוגי ומשפחתי לפרשת תרומה תשפ"ג
לאחר מתן תורה מגיע שלב בנית משכן, על מנת בין היתר להנכיח ולהנציח את הקשר עם הקב"ה כקשר נצחי ולא חד פעמי כבמתן תורה. בנית המשכן היא בנית המקדש שעליו הכתוב אומר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". המקדש הוא לא רק מקום השראת שכינה, אלא אפשרות להשראת שכינה בישראל. התבוננות בתהליך מאפשרת להבין את התנאים הדרושים לכך שתשרה שכינה. חכמינו זיהו את השראת השכינה בעם ישראל כמקבילה להשראת שכינה בין כל זוג וזוג. התנאי הראשון להשראת שכינה הוא הבאת תרומה "מכל אשר ידבנו ליבו". כלומר, היכולת להביא את עצמינו למקום כלשהו - התנועה בה האדם יוצא מעצמו לקראת ה'. כמובן שבפועל הדבר בא לידי ביטוי בהבאת תרומה מחומרים מסוימים, כשבפועל ההבאה עצמה היא ביטוי להלך הנפש. חכמינו פירטו לנו על התנועה הזו במשנה כאהבה שאינה תלויה בדבר. כאשר האהבה לזולת היא אינה מותנית האדם יוצא מעצמו להיפגש עם התלויה בדבר. כאשר אדם אוהב על תנאי המשמעות שהוא אינו משתנה אך תובע מהזולת להשתנות. כך גם עם ישראל, בהבאת התרומה כביכול עם ישראל יוצאים מעצמם, מתפיסת עולמם לקראת הוראת ה'. להפך ממה שקרה בעשיית עגל הזהב. שם עם ישראל עשה עגל מדעתו והכריז אלא אלוהיך ישראל. התנאי השני להשראת שכינה הוא בסדר הציווי המופיע בפרשה. ראשית מצטווים ישראל על עשיית הארון, השולחן והמנורה. אלו הם לב המשכן. לא המבנה ואח"כ נראה מה נשים בו, אלא מהי התכלית ואח"כ נעסוק בעטיפה במבנה. התנאי השלישי הוא בצורת הופעת המציאות. כלומר תיאור המשכן כאוהל שאין בו חלונות. לכאורה מדוע? הרי אם זהו הקודש שמביא להשראת שכינה, מדוע לא להראות את השכינה כלפי חוץ? אלא שיסוד השראת כבוד ה' הוא פנימה, כלומר מתוך צניעות לא כל דבר צריך החצנה.
שלושת התנאים הללו הם יסודות בכל השראת שכינה וכמובן גם ביסוד הבית הפנימי. האם התוכן והמהות הפנימית של הבית הוא מספיק נוכח בין בני זוג או שמא הוא נלקח כמובן מאליו. האם כאשר הזוגיות נכנסת לפסים מעשיים ולשגרת החיים, מתעמעמת והולכת לה המהות הפנימית של הבית. או שדווקא בני הזוג עוסקים ומבררים ביניהם מהו האור הערכי שהבית והקשר שלהם הביא לעולם. ה"אור" הזה הם הארון, השולחן והמנורה של הזוגיות שלהם.
האם בירור תכלית הקשר נעשה מתוך "תרומה של נדבת הלב". כלומר, בני זוג בעצם הקשר רוצים לצאת מעצמם ולבוא זה לקראת זו או שמא כל נדבה היא על דעת איזו רווח שאחד מבני הזוג ירוויח מעצם הקשר.
האם התנועה שבני הזוג נמצאים בה היא של "כל כבודה בת מלך פנימה" או שמא היא מוחצנת ממקום של מה יגידו האחרים, ממקום מאוד בקורתי ושיפוטי כלפי בן הזוג.
שימת הלב ההדדית על "האיך" ולא רק על "המה" מאפשרת התקדמות וחיזוק מתמיד לבניית הקשר הזוגי והמשפחתי.
יהי רצון שכל זוג יצליח לחוש את בניית המקדש הפרטי – "ושכנתי בתוכם...".
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com