הפרשה שלנו מהווה את הסיום לימי חניכת הכוהנים ופרויקט הקמת המשכן.
בסיום הקמת המשכן, בעת הופעת השכינה מתרחשת טרגדיית בני אהרון, נדב ואביהו מתים בהקריבם אש זרה.
משה רבנו מנחם את אחיו אהרון הכהן באופן מעורר מחשבה והתבוננות.
"בקרבי אקדש", חכמינו במסכת יבמות מוסיפים "הקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו כחוט השערה".
מה המשמעות?
שמה לא כדאי להיות קרובים אם תוצאת הקרבה היא כל כך מסוכנת?!
במה מתבטאת אותה הקדושה בקרובים?
בסיום הפרשה מופיעה רשימה של בעלי החיים הכשרים והסימנים שלהם מה הקשר בין השראת השכינה במשכן ורשימת בעלי החיים המותרים.
לעניות דעתי התורה מבארת רעיון עמוק מאוד המסביר את המקור להרבה מתחים זוגיים אך גם להזדמנות לקרבה גדולה.
ידוע המשל על מלך שהיה מקפיד על הפמליה שלו קלה כבחמורה. כל סטייה מהציפיות של המלך הייתה מלווה בתגובה חריפה.
לעומת האנשים הפשוטים, פשוטי העם, איתם המלך היה סבלן עד כדי אדישות.
פנו אנשי הפמליה אל המלך בתהייה על האפליה.
ענה המלך, מאנשי הפמליה, מגודל האמון בהם הציפיה גדולה יותר.
אך כלפי אנשי ההמון הציפיה היא בהתאם.
על פי משל זה המקורבים אל הקדוש ברוך הוא הם אלה שיש כלפיהם אמון גדול וציפייה גדולה ולכן כל פרט ממעשיהם נדרש להיות מושלם.
הם מיצגים את המלך.
אך האדם הפשוט רחוק מהמלך לכן אתו לא מדקדקים.
בסוף הפרשה כאשר התורה מכוונת מהם החיות הכשרות, התורה מבקשת שהאדם יוריד את הרעיונות הכי גבוהים אל הצלחת שלו.
חיי היום יום לא מנותקים מעולם רוחני ונשגב.
השראת השכינה של המשכן לא מצטמצמת למשכן.
גם במערכת הזוגית כאשר בני זוג מרגישים מאד קרובים האחד לשני, נוצרים חיכוכים ואכזבות על דברים הנראים שוליים לאחד שעומד מן הצד.
לא פעם יכולים בני זוג לשמוע הערות מן הצד כגון, "על שטות כזו אתם רבים?".
מן החוץ זה נראה שטות אך מבפנים זה מבטא עולם ומלואו.
מבפנים מדובר על חוט שערה.
כלומר, בין בני זוג ישנם ציפיות דווקא מתוך האמון שהם רוכשים האחד כלפי השני.
ממילא, כאשר הציפיות הללו לא מתממשות האכזבה מאד גדולה.
האכזבות באות לידי ביטוי במכלול של החיים הזוגיים.
ככל שבני זוג מסוגלים לשתף האחד את השני בציפיות שלהם.
לא רק בציפיות הממשיות הפרקטיות אלא במשמעות מאחורי הציפיות הללו - נמנעות אכזבות רבות.
הגיע אלי זוג כאשר הם סובלים מקצר מאד גדול בתקשורת. הבעל לא הבין מדוע אשתו מתעלמת ממנו, מה פשעו?
מתוך ברור משותף התברר שלאשתו היו ציפיות מאד גדולות ממנו אך אף פעם הם לא שיתפו אחד את השני.
לה זה היה מובן מאליו שהוא מבין".
אך פתאום התבררה העובדה שלא רק שהוא לא מבין מה הבעיה אלא אף מדוע זה כל כך חמור בעיניה.
ההכרה היא שכל הזמן בני זוג צריכים לשתף האחד את השני בציפיות ובעיקר במה עומד מאחורי אותם הציפיות.
למדתי שהדרכה זו נכונה בעיקר בזוגיות בשלה בה הזוג יחד הרבה שנים.
דווקא אז צריך לוודא שהם מודעים לציפיות המשתנות שלהם.
לא לקחת האחד את השני כמובן מאיליו, אחרת אפשר להגיע ממש ל"אש זרה".
ככל שישנו שיתוף של העולם הפנימי של כל אחד, הסיפוק והקרבה הזוגית באים לידי ביטוי.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com