הפרשה שלנו היא פרשת הפרידה מיעקב אבינו אך נקראת על שם החיים "ויחי יעקב".
רבי נחמן מברסלב מלמד שהפרידה מאדם או מתקופה היא גילוי תמצית החיים של האדם והתקופה.
ואכן, אחד המוטיבים המרכזיים המתמצתים את חייו של יעקב אבינו הוא האחדות המשפחתית.
יעקב אבינו עמל על מנת לרפא את השבר עם אחיו עשיו, הוא שולח את יוסף להביא את שלום אחיו..."והשיבני דבר".
כעת "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם...הקבצו ושמעו אל ישראל אביכם".
המדרש משלים עבורנו את התפאורה במעמד הפרידה מיעקב אבינו: "והיו בניו סובבים את מיטתו", במעמד הפרידה יעקב אבינו מברך כל בן – כל שבט בברכה המתאימה והייחודית לו.
השומע את המושג "ברכה" חושב שהכוונה היא למילות נימוסים או דברי פרידה יפים, אך במקרה של יעקב אבינו ברכה משמעותה דברי אמת, דברי נצח.
ברכותיו של יעקב, חלקם נעימים לאוזן השומעת, אך עם זאת חלקם דברים קשים, דברי תוכחה.
מה מאפשר ליעקב אבינו להיפרד כך מבניו בלא חשש שמא דבריו ירחיקו את בניו מעליו?
לעניות דעתי הסוד באופן בו יעקב נפרד מבניו טמון בשתי עקרונות בהם פתחנו.
העיקרון האחד הוא הדאגה לשלמות המשפחה והאחווה ע"י השימוש בביטויים: היאספו, היקבצו. מאוד נוח בין אחים להתחבר לאלו שהפרש הגילאים ביניהם קטן או לאלו שקרובים בתפיסת עולמם. ולעומת זאת יעקב אבינו מראה לאחים ולנו ולדורות שכל אחד מהאחים, מהשבטים חיוני לכנסת ישראל, אי אפשר לוותר על אף אחד. כאשר האחים השלו את עצמם שאפשר לוותר על יוסף מאן יעקב להתנחם.
העיקרון השני הוא אמירת האמת בלא שום אינטרס אחר, האמת היחידה כמות שהיא בלא חשבון אישי.
נאום הברכות שיעקב נושא לכל בן נאמר על ידי ישראל - שמו הכללי של יעקב, כלומר בכל פעם שיעקב מוסר משהו מעמדה כללית ולא אישית, התורה מכנה אותו ישראל.
כשהאחים שומעים את הברכות ואת המסרים השייכים לנצח ממקום כל כך נקי מאינטרס אישי הם מסוגלים לקבל גם דברים קשים – דברי תוכחה. האחים יודעים שהדברים נאמרים מאותה אהבה ודאגה של ישראל אביהם.
אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני הורים הוא כיצד לספק תחושה שלכל ילד יש את מקומו הייחודי מחד ומאידך יש חבורה שחשוב שתישאר מאוחדת.
האתגר מאוד מורכב, ישנו רגע בהם חבורת הילדים (בהנחה שיש יותר מילד אחד) יוצאת תחת ההשגחה המתמדת של ההורים.
כיצד מנחילים לחבורה את ההכרה שחשוב לשמור על חבורה מלוכדת בעלת ענין משותף על אף הבדלי גיל, עניין וכד'?
אני חושב שהסוד להצלחת המשימה נוגעת לעקרונות שמנחיל יעקב אבינו.
ככל שילדים יחוו עד כמה להורים חשובה הלכידות המשפחתית ובמקביל עד כמה כל ילד וכל אחד מהחבורה הוא חשוב, עד כמה ההורים דואגים לתת לכל אחד מבני הבית את ביטויו הייחודי ומקומו המיוחד, אזי המסר ייקלט.
נוסף על כך חשוב שההורים יהיו ערים בכדי לנתב במצבים בהם החבורה - המשפחה תמצא הזדמנות להתחכך אחד בשני.
דוגמת ארוחות משפחתיות משמעותיות בהם כל אחד מוצא את מקומו, אירועים משפחתיים בהם יש מרחב של התחככות האחד בשני בנעימות, לא אירועים טכסיים גרידה.
כפי שנאמר בתחילה העיקרון השני החשוב כל כך הוא האמת, כלומר, ככל שהשפה בבית, השפה בין ההורים לילדים והשפה ברמה הזוגית תהא מושתת על כנות ולא על ציניות, וככל שהשפה תהא מושתת על דיבור מעמדה של כנות ולא מעמדה של כפל משמעות ועמימות אז יהיה אפשר לשתף ולהעלות גם תכנים קשים או מורכבים והם יתקבלו כיון שקיימת ידיעה שזה עיסוק עניני.
אך כאשר אין שיח מכבד, גלוי וכנה הדברים הלא מדוברים או המדוברים בדרך הלא נכונה - אינם מתבררים.
לסיכומו של עניין, על מנת להיפרד כמו יעקב אבינו צריך לעמול חיים שלימים, לחתור כל הזמן ללכידות משפחתית מתוך כנות וכבוד.
העמל הזה מתחיל מהיחס שבני זוג נותנים האחד לשני.
אני מציע להתבונן בריקוד המשפחתי והזוגי שלכם ולבדוק היכן אפשר להוסיף "דיבוק חברים".
בלשון התפילה של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל אדרבא שנראה כל אחד את מעלת חברנו.
בהצלחה ושבת שלום
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com