פרשת ניצבים היא פרשת הברית אותה כורת ה' ישראל, "את אשר ישנו פה עמנו היום ואת אשר איננו פה עמנו היום".
בפרשה מופיעה פרשת התשובה, שם מתוארים כל תהליכי התשובה. בסיומה של פרשת התשובה אומרת התורה, "כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. ... כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו".
כמה מתאימה הפרשה לזמן בו נפגשים עתה - ראש השנה הקדוש.
בהתבוננות בתחילת הפרשה מופיעה כפילות המזמינה תובנה מיוחדת.
"אתם ניצבים כולכם, לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל.
טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימך לעברך בברית...."
בהמשך "ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית ...כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום ...ואת אשר איננו פה עמנו היום".
הברית היא ברית שאינה תלויה, הברית אינה ועומדת בתנאי כלשהו אלא ברית נצח, עד כדי כך שהיא כוללת אף את מי שאינו נמצא כאן היום עדין, את הדורות הבאים.
בברית הזו היינו מצפים שהתורה תצהיר, כל עם ישראל עומדים להיכנס לברית.
במקום זה הניסוח מסורבל, "אתם ניצבים כולכם", אחר כך פירוט ובהמשך שוב "כל איש ישראל", לסיום שוב פירוט טפכם וכו'.
מה התורה רוצה לספר לנו בניסוח המאוד לא שגרתי הזה.
בכל חוזה / ברית בין שניים, החוזה הוא למטרה מסוימת וממילא מופנית לגורם האחראי לאותה המטרה.
לדוגמא, ברית שלום בין שתי מדינות היא ברית שתחתם על ידי מנהיגי המדינות כנציגי העמים השונים וככאלו שאחראים לשמור על ההסכם הנחתם.
לפי ההיגיון הזה היינו מצפים שהברית בין אלוקים לעם ישראל תחתם בין מנהיגי העם ובין אלוקים, אלא שכאן התורה מחדשת לנו, הברית המיוחדת הזו היא ברית בין העם.
כלומר, כל אחד ואחד מיצג את העם, החל במנהיגים מחד עד אחרון הפחותים הטף, אלו שאין להם שום אחריות ביצועית.
זו ברית של חיים.
כל אחד אחראי למימושה, כל אחד מהעם יכול להכריע את הכף ובכך שהוא ממלא את חלקו הוא מזכה את כולם.
באופן ציורי אפשר לראות את עם ישראל כגוף גדול, הכולל את כל האיברים החל מהראש וכלה בציפורנים.
הקדוש ברוך הוא כורת ברית ומבקש בברית הזו להיות קשור עם כל הגוף החל בראש דרך כל האברים, אפילו עד לציפורניים.
שחס ושלום לא נחשוב שיש מישהו פחות שהקב"ה מוכן לוותר עליו.
הרעיון העמוק הזה שייך מאוד לעולם הזוגי, אפשר היה לחשוב שהחוזה הזוגי הוא חוזה מותנה, כלומר, כל אחד מוכן להיות מחויב לבן זוגו ולזוגיות בתנאי שציפיותיו יתממשו, כך שהזוגיות קיימת רק ביחס אל מציאות מתוקנת ושלימה אך מה קורה כאשר יש תקלה אזי הברית הזוגית מופרת וכל אחד מבני הזוג אינו מוכן לקבל את בן זוגו.
התורה מלמדת שיש ברית שהיא אינה מותנית, ברית שנכרתת הן לצדדים היפים והן לצדדים הפחות יפים - אפילו ל"ציפורנים".
רק מכוח ההבנה הזו אפשר להבין איך יתכן מציאות של תיקון תשובה, הן כלפי העם והן בין בני זוג.
לפני ראש השנה יסתכל כל אחד לתוכו ויבחן איפה אני מוכן לקבל את בן הזוג שלי בלא תנאי אפילו את הצדדים הפחות יפים, כיון שכרתנו ברית "את אשר ישנו פה עמנו ואת אשר איננו פה עמנו".
כל אחד יתבונן לתוכו ויבחן באיזה מצבים הוא נדרש "למתוח שריר" בכדי להחיות את הברית הזוגית.
כל אחד יתבונן לתוכו ויבחן עד כמה הוא באמת מאמין בתיקון "כי קרוב אליך הדבר מאוד".
ככל שכל אחד מבני הזוג ישדר אמון עמוק בבן זוגו כך הברית הזוגית תתאפשר ותתעלה, כמו הברית בין עם ישראל לקדוש ברוך, הוא כך בין כל אחד ובן זוגו.
שבת שלום
הדס
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com
