הפרשה שלנו היא המשך ישיר לפרשה הקודמת שהדגישה את ההכרח להקמת מערכות שלטון ומשפט בארץ המובטחת.
הפרשה שלנו מבליטה את מקרי הקיצון לעומת הנורמה..
ברצוני להביא שני מקרים ולנסות לעמוד על העיקרון המנחה? על ההדרכה שקיימת בתורה אותה ניתן ואף רצוי להכניס לחיינו הזוגיים. מקרה ראשון: "אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נתן לך"
התורה מצווה אותנו להחזיק כלי מדידה מדויקים בכדי לא ליצור חוסר יושר בחיי המסחר של האומה - האומה צריכה להתנהל על פי דין. המקרה השני באם האדם הלווה לעני כסף ולקח ממנו ערבון - את הבגד שלו. המלווה חייב להשיב לו את הערבון "השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך צדקה לפני ה' אלוקיך".
שני המקרים הללו מגלים מגמה יסודית מאוד, יסוד ההתנהלות של האומה הוא הדין.
הדין מחסן את האומה מהתנהלות כוחנית של קבוצות או יחידים. הדין זהו העיקרון האלוקי על פיו האומה מתנהלת, הדין מקפל בתוכו את העובדה שאין מישהו עדיף על חברו, הדין שווה לכולם.
כאשר שוויון הוא זהות אזי ישנה אפשרות להתנהלות כוחנית, כלומר אם כולם זהים אז מי שינהיג הוא החזק, אך שוויון אינו זהות אזי לכל אחד יש את המקום הייחודי לו.
הציווי הנ"ל מבליט את החשיבות לביטחון.
לבסוף כאשר מלווים לעני היינו מצפים שהדין יהיה זהה להלוואה לאדם עמיד. באה התורה ומחדשת שיחד עם הדין ישנה צורך בחמלה.
חמלה היא תנועת נפש שאינה רואה את הזולת כמסכן הזקוק לרחמים אלא למבט של הזדהות מתוך רגישות למצבו של הזולת, ההזדהות מאפשרת את יישום הדין אך בחמלה.
במערכת הזוגית ישנה תנועה דומה. ראשית, כל אחד מבני הזוג חייב לחוש שהזוגיות מבוססת על אדנים של צדק.
כלומר, חלוקת התפקידים היא צודקת, אין תחושה של מי מבני הזוג שהוא מנוצל, תחושה כזו היא תחושה הגורמת לחוסר ביטחון בקשר, לכעסים ולריחוק.
התחושה שבני זוג מנהלים את חייהם על פי אמות מידה צודקות - חיונית.
בכדי להגיע למצב כזה חייבים לדבר ולפתוח הן את הציפיות בין בני הזוג והן את תחושות אי הצדק באם הן ישנן.
אך יחד עם חשיבות הצדק, השוויון בין בני הזוג חייב להיות מנקודת מבט של חמלה האחד כלפי הזולת. חמלה היא היכולת לראות את המצב המיוחד בו נתון הזולת, לראות את הייחודי בזולת, את המקום הייחודי שלו. שוויון אינו זהות בני זוג אינם זהים זה לזה.
לפני זמן מה הגיעו אליי זוג כאשר הבעל נקלע לתקופה קשה ברמה האישית, מצב הגובל עם דכאון. לא משהו מאובחן ברמה הפסיכיאטרית, אך מצב לא טוב. בת הזוג לא הייתה מספיק רגישה לבטא הבנה וחמלה כלפיו, היא תבעה שהחיים יתנהלו כפי שהיו עד עתה עם אותה חלוקת התפקידים ביניהם. טענתה שהרי אין אבחון, לכן בן הזוג רק "מנצל" את המצב.
מצב כזה מביא לחורבן זוגי.
חכמינו קובעים שבית המקדש נחרב כיוון "שעמדו על הדין" - לא הייתה עין טובה, לא הייתה חמלה.
הביטחון הזוגי נשען על שני האדנים הללו: הדין והחמלה.
ככל שבני זוג יחושו שהם אינם שקופים במערכת הזוגית, כך תהיה להם תחושת בטחון בזוגיות.
ימי חודש אלול הם ימים מעולים לבדוק עד כמה כל אחד וכל זוג נשענים על אדנים אלו.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com