ארצה להתמקד דווקא בסיומה של הפרשה שם אנו נתקלים בסיפור שממש לא נעים לחשוף אותו.
התורה מספרת לנו על שיחה בין אהרון הכהן ובין מרים אחותו על אודות אישה כושית אשר לקח משה רבנו.
מרים נענשת קשות על הרכילות המשפחתית הזו ורק בזכות ההתערבות של משה רבנו היא נרפאת מהמחלה שהיא חלתה בה.
לא נעים לחשוב שאנשים כה גדולים כאהרון הכהן ומרים הנביאה נופלים בשיחות מעין אלו.
מהי החומרה החמורה כל כך במעשה זה? הרי כשדובר במשפחה כל כך אנושי לדבר רכילות?!
לפעמים נצרך לדבר על מישהו בכדי לנסות ולתקן את הנצרך לתקן, הרי מרים אחות משה, כל חייה ניסתה להגן על אחיה משה רבנו.
מלידתו כאשר שמרה עליו, דרך קריעת ים סוף כאשר יצאה לשיר בתופים ובמחולות, אם כן מדוע ה' ראה בדיבור של אהרון ומרים דבר כל כך חמור?
התשובה של ה' לאהרון ומרים מרימה אותנו להתבוננות אחרת השייכת ודאי לעם ישראל, וכמובן לכל מערכת זוגית ומשפחתית.
ה' אומר להם "מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה?"
"...עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא"
ה' אומר לאהרון ומרים, לדבר במישהו - אודות מישהו, זה במילים אחרות לצמצם אותו, זה להתבונן בו בעיניים ביקורתיות.
איך אפשר להתייחס אל מישהו באופן ביקורתי בלא להכיר אותו עד הסוף? "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".
נדמיין לעצמנו שאדם מסתובב כתייר עם משקפי שמש אטומים ומתלונן שהנוף שהוא רואה חשוך ומכוער.
הרי יצחקו עליו ויאמרו לו שהוא פשוט טיפש כי הוא מתייחס למציאות בלא לראות אותה.
העיקרון של שמירת הלשון במישור הלאומי מוזכר בדברי חכמינו בנוגע לצבאו של אחאב המלך, שם מסופר שאחאב המלך זכה לעוצמה צבאית מפני שבצבאו לא היו מדברים סרה האחד בשני.
גם בהקשר המשפחתי והזוגי טהרת הלשון הוא דבר קריטי. כאשר לא שומרים על הגבולות ומדברים רכילות כלומר, מספרים לאחר דבר מה שלא נוגע איליו, דבר הנוגע לבני הזוג בלבד, אז כמובן האמון הזוגי נפגם, הביטחון שיש לכל אחד מבני הזוג מקום, נפרץ.
נשאלת השאלה: הרי בין בני זוג ישנה פתיחות וכנות, האם הם לא צריכים לשתף זה את זו בכל מה שעובר עליהם גם בדברים הנוגעים לאחרים?
האם בין הורים לילדים לא צריכה להיות פתיחות וילדים לא צריכים לשתף את ההורים בהכל, גם בדברים הנוגעים לאחרים כגון בני זוג?
התשובה היא שבוודאי צריכה להיות כנות ושקיפות בין בני זוג ובין הורים לילדים. אך באותה מידה ובאותה בהירות לא חייבים להיכנס לפרטים שאינם רלוונטיים .
כלומר, הורים רוצים שילדיהם ישתפו אותם בחוויות, ישתפו במה שעובר עליהם ומה הם מרגישים, לא בהכרח מחייב קבלת דיווח עיתונאי.
כך גם בני זוג, אם אחד מבני הזוג חווה דבר מה הוא לא בהכרח צריך לשתף פרטים הגובלים ברכילות ולשון הרע, זה לא מוסיף דבר לזוגיות.
כל זה אמור במצב שגרתי, אך לא כולל מצבי קיצון כאלימות שם ישנו הכרח לשתף האחד את השני.
יהי רצון שנזכה לטהרת הלשון וליתר בטחון ואמון זוגי.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com