מבט זוגי ומשפחתי לפרשת אחרי מות תשפ"א
אחרי מות שני בני אהרון התורה מוצאת לנכון לחזק את המשפחה הישראלית. היא תוחמת את המסגרות האסורות בקשר זוגי ומביאה את רשימת העריות. כלומר, התורה מציינת את אותם הקשרים מיניים אסורים.
המתבונן בעניין שואל את עצמו, הרי איסור גילוי עריות ו/או קשרים מיניים עם בני משפחה, הנפש הבריאה דוחה אותם. אם כן, מדוע התורה צריכה לעסוק בזה בהרחבה?
יתרה מכך התורה מביאה פסוק שמעמיד את כל הפרשה בצורך להתבוננות יותר עמוקה - "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו...". נשאלת השאלה: אם העריות אסורות מצד האיסור עצמו, אם כן, מדוע צריך גם את הטעם "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו" מה משמעות התוספת?
חלק מן הפרשנים טוענים שבמצרים ובכנען גילוי עריות היה נורמה. בהתבוננות יותר מעמיקה התורה רוצה לחדש הסתכלות על כל מושג הקשרים המשפחתיים.
כאשר מסתכלים על התרבות העתיקה היא לא מתארת תרבות של אנשים שאין להם יכולת לאיפוק יצרי אלא תרבות שיש בה הגיון פנימי.
אדם נתון כל הזמן בין שתי מוקדים המובילים אותו לבנית משפחתו. מחד החיפוש אחר תחושת ביטחון ושלווה, רצון להסתופף תחת כנפי... . ומאידך החיפוש אחר הגילוי העצמי, יצירת מציאות חדשה והרצון לסלול דרך עצמאית.
כל אדם נע בין שתי המוקדים הללו כאשר הוא מחפש את הזוגיות שלו. פרויד הבהיר שילד בתחילת דרכו מתגבר על התסביך האדיפלי, ילד רוצה להתקשר עם ההורה שלו. הבן רוצה להתקשר עם אמו והבת עם אביה ובדרך ההורה השני מפריע לו. מדוע ילד רוצה להתקשר עם ההורה שלו? כיון שההורה מקנה לו שייכות ובטחון. התסביך האדיפלי מופיע אצל הילד אך הוא עלול להמשיך ולפעפע בו גם כשהוא מבוגר יותר. זהו ההיגיון הפנימי לרצון להתקשר עם העריות. קרובי המשפחה שהם מקור הביטחון והאהבה הראשוניים של כל אדם.
מול הרצון לביטחון וקרבה יש את הרצון לעצמאות להבדל "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". אי אפשר להתפתח, להיות עם אישיות ייחודית ועצמאית בלי תנועה של ריחוק והתבדלות מהתא המשפחתי. שני כוחות אלו נמצאים באדם ועוזרים לו למצוא את הזוגיות שלו. כאשר אין מתח בין שתי התנועות הללו בנפש האדם אזי האדם עלול ליפול לרצון לבנות את עצמו עם אחת מן העריות. לכן באה התורה ואוסרת על האדם כגזרת כתוב וגם עם הטעם לתרבות מצרים וכנען בכדי להראות לאדם לאן אפשר ליפול עם היגיון שגוי - לחברה שתקדש את פירוק המשפחה ואפשרות הגדילה הבריאה.
אך שתי התנועות הללו חייבים להימצא בכל תא משפחתי ובכל מערכת זוגית. מחד יש רצון לקרבה מקסימלית בין בני זוג "באשר תלכי אלך" וכו'. מאידך בתנועה כזו בלבד יש בה סכנה לטשטוש הייחודיות של כל אחד מבני הזוג עד שהקשר יתרופף ולא יהיה בו מן החידוש המרענן. לכן, יחד עם הרצון להיות אחד תמיד צריכים תנועה המאפשרת ומחייבת שכל אחד מבני הזוג יפתח את ההבדלות שלו מבן זוגו במרחב בו הוא מתפתח באופן ייחודי. אז מתפתח במרחב הזוגי רצון של גילוי וחידוש וסקרנות הדדית. הסקרנות מובילה ומפתחת קשר בריא. כל זוג צריך לנוע על מסלול שבין רצון עז ל"ביחד" ובין רצון ואפשור לכל אחד להיות במרחב שלו. כך כשיש כבוד הדדי בין בני הזוג, ישנו גם קשר זוגי חזק ובריא.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com