קוצר רוח בזוגיות ובמשפחה

מבט זוגי ומשפחתי לפרשת וארא תשפ"א
הפרשה פותחת באירוע מותח – התגלות ה' למשה, כאשר בסוף הפרשה הקודמת משה רבנו מותקף על ידי שוטרי בני ישראל ובצר לו פונה אל ה' במה שנראה במבט ראשוני כבמעין "התפטרות".
משה מביע את התסכול הגדול "וידבר כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". משה מדבר אך בני ישראל לא מסוגלים להקשיב.
בזה לא תם התסכול של משה רבנו "..הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים". משה מוכן לקבל את השליחות והמשימה שמטיל עליו ה', אך בני ישראל ואף פרעה אינם פתוחים להקשיב ולכן משה "ערל שפתים".
זו תחושה קשה מאד, תחושה של אילמות, כאשר משה מדבר אך אף אחד לא שומע, לא מקשיב. התשובה האלוקית לכך היא תשובה מדהימה, הודעה לעתיד: "דע משה רבנו, פרעה לא יהיה מוכן לשלוח את בני ישראל, הוא יקשה את ליבו". הקשיית הלב היא ההוכחה שהוא שומע אך בוחר להתעלם. ומאידך ה' ממנה את אהרון בכדי להיות ה"מתורגמן" המתווך של משה רבנו כלפי פרעה.
אין כלפי משה רבנו כעס על ביטוי התסכול, אלא הכלה.
הבעיה שבפניה ניצב משה רבנו היא בעיה מוכרת בכל מערכת זוגית והורית.
תחושת התסכול שבה הזולת לא שומע ו/או מקשיב כפי שהיה מצופה. זו תחושה קשה שמובילה לחוסר אונים ולבדידות והרבה פעמים מולידה תגובות של אלימות וכוחניות במערכת היחסים.
לעניות דעתי, ביטוי המפתח הוא "קוצר רוח". בני ישראל לא יכולים להיות קשובים למסר של משה רבנו, לא מפאת קשיות עורף, אלא בגלל קוצר רוח. לפי פירמידת הצרכים שניסח אברהם מאסלו, כאשר לאדם יש חוסר בצרכים קיומיים, הוא אינו מסוגל להתרומם ולהיפתח. כאשר אין לאדם אוכל , הוא אינו מסוגל לעסוק במושכלות עליונית. אין כלי הכלה בכדי להכיל ולעכל את ההמשגות העליונות.
בני ישראל לא מסוגלים להכיל את המסר המרומם שמשה מציג בפניהם.
בכדי לעזור ולהתגבר על תחושת התסכול של הנתק בתקשורת צריך לעזור לזולת להיות במקום קשוב ולהבין מדוע הוא לא קשוב ולא לבוא בטענה בלבד.
כך נוהג משה רבנו, ומביא את אהרון בכדי שיתרגם את המסר המרומם שלו לפרעה ולהעם.
המצב שבו נמצא משה רבנו פוגש הרבה זוגות ובעיקר היום. זוגות נמצאים במתח מאוד לא שגרתי. הסגר שאנו חווים מפגיש זוגות ומשפחות לפרק זמן רב בלי מרחב התאווררות האחד מן השני. יש הרבה משפחות שמטה לחמם נשבר והם נמצאים בקוצר רוח. לפעמים במצב כזה אין כלי הכלה לכן התקשורת סובלת מקצרים. לפני שסף התסכול עולה, ותחושת האין אונים מופיעה והמערכת מתדרדרת לשיח לא מתאים ואף כוחני - כדאי לעצור.
בתקופה כזו צריך להתבונן איפה נמצא הזולת, האם יש לו כלי קיבול לקבל את האחר, להקשיב לתוכן שהוא מעל לצורך מיידי.
במידה ומתברר שהזולת לא מסוגל להיפתח ולהיות קשוב, חייבים לעזור לו להפתח, לקבל ולהיות מוכן לשיחה.
ישנן כמה עצות בכדי ליצור מצב כזה.
ראשית לא לצפות שהשני כמובן מאליו יהיה פתוח ומכיל, כל אחד מגיב אחרת למצבי קיצון.
שנית, לא כל אחד חווה את המצב באופן שווה יש מי שהמצב בעבורו הגיע לנקודת הקיצון ואצל השני עדין לא.
ממילא כשהמציאות משתנה יש סבירות גבוהה שמי מבני הזוג יהיה ב"קוצר רוח" ולא יהיה פתוח. לכן שיחה זוגית צריכה הכנה ולא כדאי שתהיה ספונטנית.
צריך לתכנן גם את הזמן וגם את המיקום על מנת למקסם את יכולת ההכלה הזוגית.
כדאי שאחד מבני הזוג הרוצה לשתף את הזולת, יערוך מעין רשימה לעצמו בה הוא יתמקד במסר אותו הוא רוצה להעביר לבן הזוג. הכוונה בעריכת הדברים היא לחשוב איך הוא מעביר את המסר לבן הזוג החושב שונה ממנו.
עליו לראות בעיני רוחו איך לערוך את הדברים שהוא רוצה לשתף כאשר עלולים להיות התנגדויות בגלל "קוצר רוח". לא לשתף מתוך ציפייה שהזולת יבין אותו. העצה הנוספת והמאוד חשובה מיושמת  תוך כדי שיחה, צריך  להקשיב עד הסוף לדברי הזולת לפני שמגיבים, ממש כמו במשחקי שח-מט מקצועיים כשיש לכל אחד מהמתמודדים תור. עד ששחקן אחד לא ממצא את תורו, השחקן השני לא יכול לשחק. גם בזוגיות כל אחד צריך לומר את דבריו במלוא ההקשבה רק כאשר הוא מבין שהזולת מיצא את דבריו.
הידיעה שלכל אחד יהיה זמן ומקום להתבטא מאפשרת המון ביטחון ורוגע.
העצה האחרונה היא לשים לב מתי מתפתחת תחושת התסכול שעולה כיוון שהזולת לא מבין אותו. כאשר שמים לב ומתעכבים על הסיבה מדוע הזולת לא מבין, מה חסר בכדי להבין, אזי נחסך מכולם הרבה תסכול ומתח.
לרוב חוסר ההבנה לא נובע מרצון שלילי אלא מהבדל בהסתכלות בין בני הזוג או ברמת "קוצר הרוח".
אלו עצות מועילות מאוד בכדי לא להישאב למערבולת של קצר בתקשורת מפאת "קוצר הרוח" המאפיין את התקופה הזאת.
בהצלחה
 


אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com