מבט זוגי ומשפחתי מבט לחיזוק המשפחה והזוגיות בעידן נגיף הקורונה
לאחר זמן רב של סגר כמעט מלא אצל לא מעט משפחות וזוגות המצב לא פשוט ומתעוררות בעיות.
ישנן משפחות שהמציאות אפשרה להם הרבה מאד זמן ביחד, זמן של איכות משפחתית וזוגית, אך ישנן הרבה משפחות שכל שגרת החיים השתבשה, הביטחון הכלכלי קרס והמתח בתוך הבית עלה לשיא.
אנסה לעמוד על הגורמים לקושי ואציע כלים בעזרתם יהיה ניתן לנטרל את הקשיים, לנצל את המשבר ואף לחזק ולהעצים את התא המשפחתי והזוגי.
ברצוני להביא את תמצית דבריו של חבר יקר העומד בראש "בקדושה - המרכז להעצמת חיי המשפחה", הפסיכולוג אליהו אקרמן.
מר אקרמן תבע מושג חדש צח"מ - צח"מ, פירושו של מושג "צוות חירום משפחתי". במשך שנים רבות עסק בהתנהלות בזמן משבר עד שהפך לשם דבר ומומחה בתחומו.
מה הם המאפיינים של משבר?
בשגרה, בחיי היום-יום האדם חש שהוא מתנהל במציאות כאשר הוא מנהל את חייו כרצונו. האדם מרגיש מספיק בטוח בכוחותיו, בשיקול דעתו, בכדי לשקול ולקבל החלטות לגבי חייו, כך שהמציאות מוכרת ברובה.
אך כאשר המציאות מפתיעה, אז אין לאדם בסיס איתן, האדם חש כאילו הוא מותקף בכל רגע נתון, כך שהוא חש שלא הוא מנהל את חייו אלא גורם סביבתי חיצוני מנהל את חייו.
מצב זה עלול להוביל את האדם לחוסר אמון, לא רק בעצמו אלא בכל מה שהוא ראה עד אז כיציב וקבוע, לדוגמא, ילדים מאבדים אמון במערכת החינוך ובאופן יותר חריף ילדים מאבדים אמון בהורים.
אליהו אקרמן מציע מבנה שמגמתו להחזיר את ניהול האירוע לידי האדם והמשפחה: העיקרון היסודי הוא להחזיר סדר במקום שיש חוסר סדר, להחזיר לאדם ולמשפחה את נקודת החוזקה.
בהקשר לכך יש אזורים שמהם חייבים להתרחק בבחינת "סור מרע", ואזורים שחייבים לחזק בבחינת "עשה טוב".
הנקודה הראשונה היא בבחינת "סור מרע" הוא שמיעה רציפה של חדשות: ככל שאדם חשוף יותר לאירועים שהם חיצוניים לו, כך הוא נכנס למוד של סביל ולא פעיל, הוא אינו מחובר לכוחותיו. ממילא הוא עלול להיכנס לתחושה קשה של חוסר אונים ועלול ליפול לחרדות וכד', די בפעם ביום לשמוע את החדשות.
הנקודה השנייה שצריך להיזהר ממנה היא ביקורתיות: לשמחתינו, אין אדם מושלם, כולם צריכים לתקן, כך שבמצבי קיצון כאשר כולם סגורים במרחב קטן ומצומצם, תמיד יהיו נפילות, אז ודווקא אז ביקורת אינה יעילה על אף שאולי היא מוצדקת. הביקורתיות מחברת את האדם והמשפחה להתכנסות, חוסר תפקוד וחולשה.
זה מזכיר לי שבמלחמת המפרץ בכל פעם שהייתה אזעקה היה מבקש דובר צה"ל, נחמן שי להיכנס לאיזור הממוגן ולשתות מים. הרבה זמן תהיתי מה הקשר בין שתית מים והתגוננות מפני הפצצה כימית, עד שהתברר מה הרעיון, הרעיון היה לחבר את האדם ברגע כה קשה שהוא חש חוסר אונים מול הסכנה, אין הרבה מה לעשות חוץ מלחכות. אך הוא יכול בכל זאת לעשות משהו פעיל המצריך יוזמה - לשתות מים.
לכן ברמה המעשית אני מציע עד כמה שניתן ליצור סדר יום מסודר לבית.
כלומר, שעת קימה עד כמה שיותר קבועה, ארוחה משפחתית לפחות פעם ביום וכד'.
ענין מאד חשוב הוא פעילות גופנית, יידוע שפעילות גופנית משחררת אנדורפינים במוח המעוררים מצב רוח חיובי. בנוסף, הפעילות הגופנית מחברת את האדם ואת המשפחה לתחושה של חוזקה ברמה חיובית.
זכיתי להכיר משפחה שבזמן ששהתה בבידוד עם שני ילדים קטנים במרחב מאד קטן, הם עשו תחרויות והתעמלות משפחתית - ישנם אתרים שונים עם הצעות לפעילות גופנית לרמות שונות אפילו במרחב הביתי.
וישנו הכלי של מר אליהו אקרמן.
אליהו מציע לערוך מפגש משפחתי שיקרא צוות חירום משפחתי. המפגש נפתח בסבב בו כל אחד משתף במשהו חיובי שהוא חווה - הרעיון הוא להיפגש עם מגוון של זוויות חיוביות למציאות ולהגביר את "שריר" ההקשבה, וההתבוננות – סבב מצב רוח חיובי.
כל מציאות היא תמיד מורכבת מצד חיובי ומצד שלילי - אין מציאות חד ערכית. כאשר המכוון חיובי זה מגביר את הבחירה לראות את הטוב.
הסבב השני הוא סבב הפרגון כל אחד מפרגן למי שיושב לצדו. שוב, המגמה היא להבליט את העובדה שרואים את הזולת במופע חיובי, האדם מקבל הד, שיקוף לחיובי שבו.
הסבב השלישי הוא סבב הבעיה הפרקטית בו אחד מהמשפחה מעלה בעיה מעשית איתה הוא מתמודד. הבעיה היא בעיה פרקטית. לדוגמה, כאשר כל הילדים צריכים ללמוד בלמידה מקוונת ואין מקום שקט, או שאין מספיק מחשבים. הבעיה מועלה כבעיה מעשית ולא כביקורת כלפי מישהו. יחד עם הבעיה המעשית המעלה את הבעיה משתף מדוע הבעיה מפריע לו מה הן תחושותיו וכד'.
המשפחה מציעה הצעות שונות לפתרון הבעיה עד שנבחר פתרון אחד בכדי לנסות להתמודד עם הבעיה.
המגמה היא לתת לבעיה מקום, ולהגביר את שיתוף הפעולה בין כל חברי המשפחה כדי שיפעלו כצוות. המשפחה חשה שיש לה גדול יותר מסך הפרטים של המשפחה, המשפחה לוקחת אחריות על האירועים מנהלת את המצב.
לבסוף מסכמים את המפגש עם משוב קצר הן לפתרונות של המפגש הקודם והן לעצם המפגש.
מפגש כזה מגמתו להיות מקום מאוורר מחד, ומאידך מעשי.
המפגש לא צריך להיות ארוך ומעיק אלא משמח. הוא יכול להיות יצירתי (אפשרי לתת לרגשות צבעים וכד').
אליהו ממליץ לכל מפגש לבחור "יו"ר" חדש, המלצתי היא שהמסגרת של מפגשים יונחו על ידי אחד ההורים, כך גם הסמכות ההורית תתחזק.
העיקר הוא להגביר את ההקשבה והכבוד ההדדי ולעבור ממצב שמשפחה חשה שהאירועים מנהלים אותה למצב שהיא מנהלת את ההתייחסות לאירועים.
בהצלחה.
אשמח להתייחסויות.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com