הדס הופמן -זוגיות

לצערי הרב אני פוגש זוגות  שאינם זוגות צעירים, בעלי "וותק", כאשר לפתע הם חשים שאין ביניהם כלום, זה קורה לאחר שכלפי חוץ נראה שהכל מושלם.
ישנן פעמים שזוג מגיע אליי לאחר שהיסתבר שאחד מבני הזוג היה על הסף פזילה אל מחוץ  למערכת הזוגית.
מה גורם למצבים כאלו להתפתח? האם יש מה לעשות ?
זו שאלה שמטרידה רבים.
איני מתיימר במסגרת זו לפרוס את כל היריעה, אך ניתן ללמוד המון מהפרשה שלנו שמתייחסת לסוגיה המורכבת הזו.
משה רבנו ממשיך לסכם את תקופת הנהגתו, מאיר ומעיר לבני ישראל לקראת הכניסה לארץ.
משה רבנו מתאר מצב שעלול להיות "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ…"
עם ישראל יכנסו ויכבשו את הארץ, הם ייהנו מליווי צמוד של ההשגחה העליונה, הם ינצחו את המלחמות, יתנחלו ויתבססו. אז הם יגיעו למצב של "ונושנתם", הכל נראה כישן. לא מושך, לא מרגש אלא ישן, נלקח כמובן מאליו.
משה רבנו רואה בנטיית נפש זו, את ההתחלה של הגלות.
החיפוש אחרי נטיית הריגוש העכשווי מסית את תשומת הלב מהעומק של ההווה.
משה רבנו ממבט נבואי מקדים תרופה למכה.
הוא פותח את הפרשה ומספר לבני ישראל עד כמה הוא התחנן לראות את הארץ הטובה.
ממשיך משה רבנו ומגלה לעם ישראל, "ויתעבר ה בי למענכם ולא שמע אלי...".
כלומר, משה רבנו מטמיע בבני ישראל שהארץ היא טובה. עד כדי כך טובה שה' לא נתן למשה להכנס ל"מענכם" של בני ישראל.
בני ישראל "ירוויחו" את ההכרה המוחלטת שהארץ היא טובה.
הטוב לא מותנה לא בזמן, לא ברמת חיים או כל התניה משתנה.
הארץ -  טובה נקודה. עד כדי כך שתחנוני משה רבנו חרותים בתורת הנצח.
זו ה"תרופה" הראשונה.
התרופה השניה היא, "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כלכם היום". כלומר, מושג הדבקות.
מושג הדבקות -  שהדבקים האחד בשני לא יכולים לדמיין אפשרות אחרת מאשר להיות דבקים.
מושג הדבקות משנה את התודעה.
לשם הדוגמא, אדם הרגיל להרכיב משקפיים לא יכול לתאר את עצמו בלעדיהם.
עם ישראל דבקים בה',  אין אפשרות אחרת.
ה"תרופה" השלישית היא , ההוראה שמשה רבנו מורה לבני ישראל "והודעתם לבניך ולבני בניך".
כלומר, עם ישראל מיצטווים ללמד את הדור הצעיר את כל התרופות הקודמות.
זו אמורה להיות המסורת העוברת מדור לדור.
בסוף הפרשה משה רבנו מצווה את בני ישראל להפריש ערי מקלט.
ערי מקלט הן ערים המשמשים ערי תשובה למי שחס ושלום רצח בשגגה ומתוך חוסר תשומת לב, מה שקרוי בימינו הריגה.
גם אם עם ישראל נופל ישנה תקווה - ישנו מושג של תיקון ותשובה.
כל ה"תרופות" הללו באם עם ישראל ישמור עליהם, הם לא יפלו למצב של "ונושנתם". הכל ישן ומובן מאליו. כשיש גאוות יחידה על הארץ הטובה מתוך דבקות וזאת מורישים לדורות הבאים. אין חשש ל"נושנתם", גם אם יפלו יש תקווה, יש תשובה.
כל ה"תרופות" הללו נכונות גם לגבי המערכת הזוגית, זוגיות יכולה לסבול מהתיישנות, או אז הסכנה עצומה אז מתחילים לחפש מחוץ למערכת.
אך אם יש גאוות יחידה כל אחד מבני הזוג משקיע בכדי לראות את בן זוגו כאחד ומיוחד.
אין חשש להתיישנות.
גאוות היחידה של הזוגיות, צריכה לבוא על גבי קרקע של דבקות ונאמנות ולא קשר הבנוי על תנאי, לא אהבה התלויה בדבר.
את תחושת  הדבקות צריכים לטפח ולגדל כך שהילדים יחוו אותה.
לבסוף, גם אם חס ושלום התגנבה תחושה של התיישנות חייבים להכנס ל"עיר מקלט" ולתקן ולהחזיר את הברק לעיניים.
מניסיוני זה אפשרי, ולעניות דעתי זה חטא ופספוס גדול לא לנסות.

בהצלחה