מבט זוגי ומשפחתי לפרשת ראה תש"פ
בפרשת השבוע משה רבנו ממשיך להכין את בני ישראל לכניסה לארץ המובטחת. הוא אינו "עובר" על לקחי העבר, אלא מכין אותם למה שהם עתידים לפגוש, לסכנות מהלא ידוע.
ישנן ארבע נקודות אליהן אתייחס.
בני ישראל עתידים להגיע לארץ ישראל לפגוש עמים גדולים בעלי תרבות, טכנולוגיה ואמונות אחרות. הם יכולים להראות בעיני עם ישראל, מפותחים יותר ו"מקומיים יותר".
משה רבנו מזהיר את בני ישראל "הישמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמידם מפניך ופן תידרוש לאלוהים לאמור איכה יעבדו הגויים האלה את אלוהיהם ואעשה כן גם אני".
משה רבנו מזהיר את בני ישראל הישארו נאמנים לעצמיותכם, אל תפנו החוצה, אל תהיו בעמדת השוואה לאחרים.
הפרשה השנייה היא האיסור לפנות לנביאי השקר, מציאות נביאי השקר היא לא שקרנים במובן הפשוט. נביאי השקר היו אנשים בעלי יכולות רוחניות, בעלי מופתים, אך המסרים שלהם היו להתנתק מה' ומתורת משה - מציאות מאד מבלבלת: מהו האותנטי ומהו הזיוף?!
בהמשך משה רבנו מצווה את ישראל להיזהר ולא להקשיב למסית ומדיח אפילו אם הוא בן משפחה. כדוגמת האירועים שחלו בתקופת החשמונאים ביחס למתייוונים, הרי הם היו מאחינו בני ישראל. שוב האתגר לשמור על המבט פנימה ולא על אלה המסתכלים החוצה אל מה שנראה כיפה ונוצץ אך מזויף.
בפרשה מופיעה מצוות השמיטה, משה רבנו מצווה את ישראל שלאחר שש שנים של עיבוד האדמה יניחו כולם את כלי עבודתם. כולם חוזרים לנקודת ההתחלה, העבדים משתחררים, החובות נשמטות, ההיררכיה המובנת בחברה המבוססת על רכוש מתבטלת לשנה, לכולם יש סיכוי להתחיל מהתחלה, יש מקום לזולת, לשני.
מהו החוט החורז את נקודות אלו.
משה רבנו מזהיר את בני ישראל שישמרו על הייחוד שלהם, בכדי שיישארו נטועים בארץ, האתגר הגדול הוא איך לשמור על הייחוד והעצמיות בעולם תחרותי.
האתגר הזה הוא אתגר שכל מערכת זוגית וכל משפחה עומדים בפניהם. הרבה פעמים ילדים באים אל ההורים ומתלוננים "אבל אצל האחרים נוהגים אחרת, למה אנחנו לא כמו...". לא מזמן הגיע אלי זוג המתמודד עם סכנה מאד קשה שאחד מבני הזוג מצא את עצמו נתפס למערכת יחסים מתחרה עם מישהו אחר. ברגע האחרון הזוג תפס את עצמו בכדי לראות מה אפשר לעשות בכדי להציל את הזוגיות. האתגר לנווט את ספינת הזוגיות במים סוערים גדול מאוד ובמיוחד בימים אלו.
בפרשה יש מספר קווים מנחים, העוזרים להתגבר על מצב זה.
ראשית, תנועת הנפש היוצרת השוואה לאחר לזוג אחר, היא אסון. תנועת הנפש של השוואה מניחה שיש אמת מידה אחת לזוגיות, ליופי וכו', היא מסיטה את המבט מקשר ייחודי למבט החוצה. מבט השוואתי הוא מבט שנשאר תמיד ברובד נמוך, שטחי וחיצוני.
ככל שהמבט מכוון כלפי הזולת והייחוד שלו, כך הקשר יהיה יותר אותנטי המאפשר מקום להתפתחות של הקשר.
הנקודה השנייה היא ההכרה שקשר בנוי משניים שהם שונים ומאידך שווים ועדיין יש לכל אחד מקום. כמו בשמיטה, ההיררכיה שנבעה מנתונים חיצוניים של רכוש מתבטלת ומפנה מקום לשוויון וייחוד מהותי של כל אחד מישראל. כך גם הזוגיות בנויה על הכבוד ההדדי הנותן אפשרות לגילוי המקום של כל אחד.
איך מיישמים עקרונות אלו בחיי הזוגיות?
בחיים ישנן שתי תנועות המשלימות אחת את השנייה .
סור מרע ועשה טוב, "הסור מרע" זו התנועה ששומרת את המבט פנימה, לא להרוות את הרצונות והפנטזיות במבט החוצה. בין אם זה במבט לאנשים אחרים לסרטים או ספרות אחרים המאתגרים את דפוסי המחשבה על זוגיות ומשפחה. בין אם אלו דפוסי בילוי שהיום מאד שכיחים לבילויים זוגיים אך עם זוגות נוספים, סור מרע, להתמקד פנימה. אם מתגלים חסכים אפשר וחייבים להציף אותם פנימה בתוך הבית ובתוך הזוגיות עצמה.
התנועה השנייה היא "עשה טוב" כלומר, ההתבוננות המתמדת למה יפה וטוב בזולת ובחיים עצמם. אין מצב שהכל או לבן או שחור, החיים במצב הגולמי שלהם הם ניטרליים או אפורים אנחנו עושים אותם או לבנים או ההפך.
המיצוי למבט הזה מופיע בסיפור של ר' עקיבא כשרחל אומרת לו "ראיתי אותך שאתה צנוע ומעולה" לכאורה סטירה אם מעולה אז לא צנוע?!
אלא הכוונה היא שהיא ראתה שיש בו מעלה –ייחוד אך הוא לא מסתובב ומחצין את הייחוד הזה, הוא חי חיים אותנטיים.
בהצלחה בעת הזאת
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com