הפרשה שלנו מתארת את סוף מסעם של בני ישראל. בפרשה נפרדים ממרים, מאהרון ובמידה מסוימת אף ממשה רבנו.
נזכור זכור שמדובר כעבור כארבעים שנה מחטא המרגלים, העם נמצא בסוף תקופת המדבר, זהו דור הבנים.
לאחר מות מרים פתאום אין מים לעם, העם מתקהל על משה ואהרון "וירב העם עם משה" ביטוי מאד קשה כביכול הנושא הוא משה ואהרון, ולא חוסר המים.
בהמשך ישנה תחושה של חוסר סבלנות מההתנהלות, כאשר העם רוצה כבר להיכנס למקום זרע, תאנה, גפן ורימון. משה רבנו ואהרון מצטווים לכנס את העם ולדבר אל הסלע בכדי שיוציא מים לעם. משה מכנס את העם, אך מכנה את העם "שמעו נא המורים". חכמינו מפרשים המורים - לשון סרבנים. כלומר, משה רבנו מכנה את בני ישראל בכינוי על שם תלונתם.
ההשגחה מענישה את משה ואת אהרון שלא יכנסו לארץ ישראל, "יען לא האמנתם בי להקדישני".
מה כל כך חמור במעשיהם של משה ואהרון?
נשברו הרבה קולמסים ונשפך הרבה דיו על מנת לנסות ולהסביר את חטאם של משה ואהרון, אתייחס לנקודה אחת הנוגעת גם להתנהלות ההורית והזוגית.
הביטוי מורים ככינוי לעם ישראל מעביר את ההתייחסות של משה למעשי בני ישראל במישור העקרוני להתייחסות ברמה האישית, כביכול יש למשה רבנו בעיה אישית עם בני ישראל, זו בעיה חמורה, להסיט את נקודת הכובד מעניין מהותי לעניין שולי.
הרמב"ם, בהלכות כיבוד הורים מעיר שבחינוך ילדים לפעמים מותר להורים לכעוס, הרמב"ם משתמש בביטוי יוצא דופן להראות "כאילו הוא כועס". כלומר, הכעס הוא לא על הילד אלא על מעשיו, כעס הפנים – כאילו כועס.
אם הילד יחוש שהכעס הוא אישי הוא עלול לא להבין את העניין המהותי, הילד עלול לאבד את האמון בעצמו כיוון שכישלון מביא לנתק במישור האישי בינו ובין ההורה.
הורים שמעבירים מסר שהבעיה היא בעצם הילד ולא במעשיו מחמיצים את החינוך ומפסידים את הקשר עם הילד שלהם.
הנקודה הזו שייכת כמובן גם למערכת הזוגית, לא פעם בזמן כעס גדול בין בני זוג, נאמרים ביטויים קשים שלא ראויים להיאמר על ידי בני הזוג.
השומעים נפגעים באופן העמוק ביותר ולא מסוגלים להתבונן על העניין המהותי שגרם למתח הזוגי.
לכן, בשעת מתח וכעס, בני זוג מוכרחים לשמור על גבולות גם אם נאמרו ביטויים שלא יאמרו, על מנת שלא ייווצר הרושם שהקושי הוא באדם ולא בעניין.
לדוגמה, אם בעל אומר לאשתו "את אשה..." (ואין הכוונה למחמאה), הבעל יורד לרמה האישית בזה שהוא מכליל ומפספס את העניין הספציפי והעקרוני שהוביל לכעס.
חשוב מאוד שבן הזוג ששמע ביטויים אלו, לא ייקח את הביטויים למקום אישי, אלא ישאיר את העניין כמשהו עקרוני. כביכול יאטום את האוזניים בכדי לא לתרום להתדרדרות המצב למקום שקשה לחזור ממנו.
חכמינו טבעו מטבע לשון "כל קולא צריכה בדיקה" המשמעות היא שאם ישנו משהו המשנה מסטטוס קוו צריך לבדוק אותו באופן מדוקדק.
כך גם במריבה כאשר נאמרים ביטויים אסורים שאינם מאפיינים את הקשר הזוגי ובוודאי את בן הזוג, חייבים לבדוק למה באמת התכוון בן הזוג לפני שלוקחים את העניין למקום אישי.
יהי רצון שנוכל להיזהר לא לדרדר מצבים זוגיים או הוריים.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com