מבט זוגי ומשפחתי לפרשת מטות תשפ"ב
הפרשת השבוע, פרשת מטות מהווה את ההמשך הישיר לפרשה הקודמת. ישנם שני נושאים שמופיעים לקראת סוף הפרשה שמבליטים סוגיה חשובה מאוד, סוגיית השותפות:
מלחמת בני ישראל במדיין וחלוקת שלל המלחמה.
בקשתם של שתיים וחצי השבטים להתנחל בעבר הירדן.
כאשר בני ישראל מנצחים את מדיין, משה רבינו מבהיר לבני ישראל את העובדה שהמלחמה הזו היא לא רק מלחמה כנגד אויב, אלא מלחמה רוחנית. בשל העובדה הזו פנחס בן אלעזר וכלי הקודש "יוצאים" אף הם למלחמה. המשמעות היא שכל מי שהיה לו קשר להחטאת בני ישראל צריך להיענש.
המסר הנוסף שמורה משה רבינו לבני ישראל הוא שכל השלל - הרכוש שייך לכל עם ישראל ולא רק ללוחמים לכן צריך להפריש אחוז מסוים לטובת הלויים והכהנים על אף שהם לא נלחמו בפועל.
כמו כן שנים וחצי השבטים מקבלים על עצמם בתמורה להסכמה של משה רבינו וה' להתנחל בעבר הירדן, לצאת ולהילחם יחד עם שאר העם במלחמת כיבוש עבר הירדן המערבי - לב הארץ. רק בתום שנות המלחמה הם יחזרו לביתם בעבר הירדן המזרחי. שתי פרשיות אלו מחדשות מבט על המושג שותפות.
אנו רגילים לחשוב ששותפות היא חלוקה שיש בה מן ההיגיון שכל שותף מקבל לפי המאמץ שהוא משקיע במערכת. בשני המקרים לעיל השותפות כלל לא מבטאת ולא מתבססת על גודל ההשקעה אלא על עצם ההשתייכות.
במלחמה מקובל שהשלל מתחלק בין הלוחמים, אלו שסיכנו את עצמם במלחמה. אך במקרה זה עם ישראל מבין שההצלחה שלו היא הצלחת כל העם ובמיוחד שייכת ומושפעת מהכהנים והלווים המשפיעים כח רוחני בעם - כמו ידי משה במלחמת עמלק.
השותפות לא משקפת את המאמץ המעשי במלחמה אלא את השייכות. כך גם בהתדיינות מול שנים וחצי השבטים. ברור שההשקעה של שנים וחצי השבטים היא אחרת לאין ערוך מאשר שאר השבטים. אצל שאר השבטים לכל אורך שנות מלחמת כיבוש הארץ, הלוחמים נמצאים עם משפחותיהם במסעיהם לאורך הארץ. אך הלוחמים משנים וחצי השבטים עתידים להתנתק ממשפחתם ולהילחם כתף אל כתף יחד עם אחיהם, עד סוף מלחמת הכיבוש. על אף השוני במאמץ שנים וחצי השבטים מקבלים את תנאי השיתוף שמלמד אותם משה רבינו כי השותפות היא שותפות של השתייכות לאומה. היא לא נמדדת בכמות ההשקעה.
הצורך בבירור מושג השותפות הוא קריטי במערכת הזוגית והמשפחתית. פעמים רבות זוגות נכנסים למשבר זוגי קיומי בגלל תחושה של קיפוח מי מבני הזוג בקשר לחלוקת הנטל.
למעשה, הבעיה היא לא רק טכנית איך לחלק את הנטל מבחינה צודקת יותר. אלא תחילה בירור מושג השותפות מבחינה זוגית. השותפות היא אינה על בסיס מי שמתאמץ יותר מקבל יותר זכויות. אלא עד כמה שני בני הזוג חשים מחויבים להשתייכות אל הזוגיות ומכח מחויבות זו הם מוכנים לעשות את המאמץ הגדול ביותר עבור הזולת לא בהשוואה האחד לשני, אלא כל אחד ביחס לעצמו.
זכור לי מקרה בו בת הזוג סבלה כמה שנים ממשבר שגרם לה לקושי בהשתתפות בנשיאת הנטל הכלכלי של המשפחה. לאחר שהיא יצאה מהמשבר בן הזוג טען שמגיע לו פיצוי על כל השנים של נשיאת הנטל כמעט לבד. על פניו טענה מאוד צודקת, אך טענה לחלוטין לא נכונה מנקודת ראות של ההשתייכות.
כאשר השותפות לא מתבססת על גודל המאמץ אלא על גודל ההשתייכות, פעמים שטכנית החלוקה לא שוויונית, אך כאשר השותפות באה מתחושה של השתייכות כל אחד נותן למערכת את המירב והמיטב שהוא יכול באותו העת והשני מגבה אותו.
הקו המנחה הוא לא מה צודק, אלא עד כמה בני הזוג חשים מחויבים ומשתייכים זה לזו. בהצלחה.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com