מבט זוגי ומשפחתי לפרשת שמיני תשפ"ב
הפרשה שלנו מהווה את אחד השיאים של ספר כולו. לאחר שמשה הקים את המשכן, הגיע השלב בו, חונכים את המשכן ואהרון ובניו מתחילים לעבוד. העבודה מקבלת את התוקף בהשראת השכינה, בברכת אהרון ובניו את ישראל. אך לפני השראת השכינה אהרון הכהן מצווה "ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צווה ה'". אפשר היה לצפות שרגע ההקדשה יתבטא בשיא העצמת האגו. במקום זאת ה' מצווה שאהרון הכהן יקריב קרבן חטאת לכפר על עם ישראל ועל עצמו. ההתקרבות לה' עוברת דרך ניקיון האדם מכל נגיעה אישית, להפוך לצינור שלא לוקח לעצמו כלום, שהכל עובר דרכו. השראת שכינה היא לא לקחת אלא לתת. להוות צינור להעברת השפע של הארת הפנים – של השכינה. זהו יסוד של עולם חסד יבנה. רק כאשר הכהן נקי מנגיעה אישית הוא יכול להוות צינור להשראת שכינה ולברך את ישראל. "וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם ...וירא כבוד ה' אל כל העם". הגבול בין להיות נקיים ובין להיות בעלי נגיעה אישית דק מאוד. נדב ואביהו לא הצליחו לשמור על הגבול הדק והם נשרפו באש הזרה.
התורה מורה על התיקון "יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבואכם אל אהל מועד ולא תמותו חוקת עולם לדורתיכם". בהמשך התורה מורה אילו בעלי חיים מותרים ואילו אסורים והטעם לכך "כי אני ה' אלוקיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם...להבדיל בין הטמא ובין הטהר וכו'". הקדושה מופיעה כשיש את יכולת ההבדלה אך כאשר הגבולות מטשטשים, היין נכנס וההכרה מטשטשת אין הבדלה אין קדושה ואין ניקוי אישי אל מול הופעת קדושה.
לסיכום אפשר לומר שכאשר התנועה הנפשית היא לקחת, לנכס לעצמי אז יש מציאות ההפוכה מקדושה וקרבת אלוקים. אך כאשר הכהן נקי, הוא בתודעה שהוא צינור להשראת שכינה והשפעת השפע. הכהן בא לתת ולא לקחת, ומסוגל להיות שליח רחמנא.
הרעיון הזה מהותי גם במערכת הזוגית. לפני שנים היה מערכון של שלישית הגששים בשם "קרמר נגד קרמר". המערכון הציג באור נלעג את המערכת הזוגית. שם הקשר הזוגי היה לעומתי כל אחד עמד לעומת הזולת. כאשר עומדים באופן לעומתי כל אחד רוצה במודע או שלא במודע לקחת לעצמו, להעצים את עצמו. הכוחות הם לכיוון חוץ לקשר. אך באם יש רצון לחיזוק הקשר, התודעה היא לנקות את האגו מאינטרס אישי, לבנות תודעה של "אנחנו" ולא של "אני מול אתה". היכן המקום בו בני הזוג מבקשים להעניק במקום לקחת. הרצון הוא לתת.
ההכרה היא שכל אחד מבני הזוג מתמלא מהעובדה שהוא מכיר בכוחות שלו הבאים לידי ביטוי בנתינה לזולת ולא בלקיחה ממנו. הרעיון הזה נכון הן במישור השותפות במרחב המשימות וחלוקת העבודות בתחזוקת הבית והן במרחב החברות ואף בתחום האינטימי. השאלה היא לא מה אני לוקח מהקשר ומקבל אלא במה אני מעניק לקשר וממילא מתעצם ממנו. בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com