לצאת מבית האסורים הזוגי

מבט זוגי ומשפחתי לפרשת מקץ
המתבונן בפרשות השבוע מתחילת ספר בראשית מקבל תחושה שהוא נמצא ברכבת הרים. ברגע אחד נמצאים בתחתית שבתחתית ובעוד רגע הכל מתהפך ונמצאים בגבהי מרומים. זו תחושה מאד מטלטלת, תחושה מלאת מתח. "מה יהיה ברגע הבא", ממש תסריט לסרט מתח מצוין. נדמה פעמים שהסיפורים לא מתאימים לתורה הקדושה אלא לספר מתח.
התורה מתארת את החיים בתקופתה, אך אנו לא תמיד ערים לתהפוכות שאנו חיים בתוכם. כשמלווים את יוסף מהרגע שנמכר לעבד בבית פרעה, ולאחר מכן את עלייתו בסולם העובדים בבית פוטיפרע ומשם מתרסקים איתו בעלילה שמעלילה עליו אשת אדונו ומשוכנעים שזה סופו של יוסף.
לפתע מצבו מתייצב בבית הסוהר ואנחנו נרגעים במקצת, עד שמגיעה הפגישה עם עבדי פרעה וחלומותיהם. יחד עם יוסף גם אנו מקווים שייצא מבית הסוהר, אך לא ושוב נוסקים אל תהומות האכזבה. יוסף לאורך כל התקופה לא נשבר, הוא קם וממשיך להתקדם. במקביל לאירועים אלו יוסף לא מודע לכך שפרעה חולם את חלומותיו ובן רגע נלקח מתהומות בית הכלא אל בית המלוכה של פרעה והופך להיות משנה למלך מצרים.
איך יוסף מסוגל לשמור על יציבות לא להתערער מכל התהפוכות שעוברות עליו? מה יש ליוסף בDNA שמאפשר לו לשמור על אותה יציבות נפשית?
בהמשך הפרשה מתואר המפגש המפתיע עם אחי יוסף ולאחר מכן עם אחיו בנימין ושוב התהייה שלנו רק מתחזקת.
מעל לכל המתואר בפרשה, האם הסיפור הזה קשור לכל אחד מאיתנו איך הוא יכול לחזק אותנו בחיי היום יום?
התורה מתארת את יוסף כך "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח...".
התיאור הזה הוא לא תיאור שמישהו חיצוני מתאר את יוסף, מדובר בתיאור שבו יוסף ראה את עצמו. כאשר אדם רואה את עצמו כמי שה' עימו הוא מסוגל להצליח בכל מצב. כשמתבוננים בהיגיון בכל תהפוכות חייו של יוסף נראה שסיכוייו הם לא מובטחים כלל. לגדול בתוך ניכור משפחתי, לעבור את חווית המכירה הכל כך קשה, לעבור גלות הם דברים שלכל אדם אחר יגרמו לשקיעה בייאוש, אך הראייה שהחיים מושגחים נותנת ביוסף כח. יוסף מבין ומצפה לעתיד ממקום פתוח וגמיש ולא נתקע במבט מקובע על החיים ולא על עצמו. כך אפשר להבין איך יוסף יכול לעבור ממצב למצב עם יציבות נפשית. איך הוא יכול לצאת מבור האסורים ולהנהיג את ארץ מצרים.
לא פעם בחיים בכלל ובזוגיות בפרט ישנה אנו נוטים לדעה מוקדמת על בן או בת הזוג, אנו נוטים לאפיין אותם הזולת בצורה מסוימת. המבט הזה נובע אמנם מניסיון העבר, מדפוסי התנהגות ידועים ומאירועים שונים, אך מחשבות אלו מתקבעות בנו. התופעה הזו היא מאד מאד בעייתית היא מסלקת את האפשרות לראות "כי ה' עימנו". מי שבאמת מאמין שה' עימו, מוכן להיות במקום המכיל התחדשות, מוכן לקבל שינויים. מי שהיה רגיל להתנהג בצורה מסוימת יכול להשתנות. מי שבאמת מאמין שה' עימו מסתכל על הזולת תמיד בעין טובה. המבט הזה נכון לא רק כלפי הזולת אלא כלפי החיים, האמרה "כל עקבה לטובה באה" בדיוק מהמקום הזה. לנו יש ציפיות מסוימות, חלומות מסוימים, ראיה ודעה על המציאות ואיך היא אמורה להראות.
גם ליוסף הייתה הראיה הזו לאחר שחרור עבדי פרעה, הוא היה משוכנע שהם ימליצו עליו והוא יזכה לצאת מבית האסורים. אבל בפועל יש תוכנית שבאה ממקום נסתר, ממקום גבוה יותר ושם כל עקבה לטובה. רק צריך להתמלא בהכרה שה' עימנו ואז נוכל להחיל את השינוי בין המציאות ובין הציפייה. רק כך אפשר לשמור על היציבות, השמחה ולקחת החלטות נבונות ונכונות ובתחילה...לראות את המציאות ואת הזולת בעין טובה.
בהצלחה שבת שלום וחנוכה שמח


אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com