מבט זוגי ומשפחתי לפרשת בשלח תש"פ.
ישנה הלכה מאד מעניינת העוסקת בזיכרון קריעת ים סוף, אדם צריך להזכיר בכל יום בתפילה את נס קריעת ים סוף, לדוגמה, בתפילת שחרית אנו מזכירים את נס קריעת ים סוף בשירת הים.
מדוע זה כל כך חשוב?
ויתרה מכך, כשמתבוננים בהתנהלות של בני ישראל, נדמה כאילו מדובר בהתנהלות לא אחראית ולגמרי לא רציונלית.
בני ישראל יוצאים ביד רמה ממצרים ולאחר שלשת ימים הם חונים כנגד הים, לפתע פרעה וכל חילו סוגרים עליהם מאחור כאשר מלפנים יש ים. ההיגיון אומר שייכנעו למצרים, אך התורה מתארת את המעשה כך: "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל וייסעו....ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה...".
בני ישראל עושים קפיצה אל מעבר להגיון, אל מעבר למציאות בצורה הכי פשוטה ותמימה שיכולה להיות ובכך יוצרים מציאות חדשה.
רבי צדוק מלובלין אחד מגדולי החסידות שלפני מלחמת העולם השנייה מעיר שאחד היסודות באמונה היא היכולת לעשות קפיצה תודעתית אל המעבר.
כל זמן שאדם כבול בתוך התודעה הפרטית שלו כמעט ובלתי אפשרי להאמין.
בני ישראל בעלי תודעה שאנחנו מתרגמים כאמונה שלנו במה הם מוכנים לעשות ברגעי שיא, בקפיצה.
אחרי הקפיצה עם ישראל מתבונן ואומר שירה.
שירה והודאה לקדוש ברוך הוא על ההצלה, אך לא פחות מכך שירה על כך שעם ישראל מתוודעים לתודעה החדשה שהם גילו בעצמם.
לאחרונה אני נפגש עם זוג הנמצאים בתהליך הכרות מאד רציני לקראת מיסוד הקשר. שניהם נתקלו במעין חרדה לקראת מיסוד הקשר, לקראת הלא נודע.
הדי שלייפר, מטפלת משפחתית נודעת, תבעה מושג מאד משמעותי ביצירת קשרים בין בני זוג. ל"עבור את הגשר" כלומר, בכדי להכיר מישהו באופן עמוק ורציני אדם מוכרח לצאת ממקום הנוחות שלו, לצאת מההכרות המוכרות שלו לגבי העולם ומה הוא חושב על הזולת ולצאת למסע היכרות עם האחר.
זו המשמעות בלעבור את הגשר ממך אל הזולת, כל מעבר כזה הוא מעין קפיצה אל משהו חדש ולא מוכר.
היכרות מעמיקה עם הזולת דורשת תעוזה, ענווה גדולה וסקרנות להכיר משהו ומישהו חדש.
חכמינו תיארו את תהליך בניית זוגיות כקריעת ים סוף, כפי שבקריעת ים סוף נדרש מבני ישראל לקפוץ אל המעבר כך נדרש מכל זוג בתהליך ההכרות וכמובן, לעבור את הגשרים במהלך החיים הזוגיים.
בכדי להיפגש עם הזולת אדם צריך להרשות לעצמו להתבונן על בן זוגו בעיניים חדשות, בעיניים ניטרליות ללא מחשבה קדומה ללא ניסיון להבין מה הוא חושב, מה הוא עומד לעשות או להגיד וכו'.
ההתבוננות צריכה להיות ממקום המוכן לראות את ההקשר העכשווי של מה בן הזוג חושב, עושה ומדבר.
זוהי ההבנה הפשוטה להוראה "הוי דן כל אדם לכף זכות".
ככל שבני זוג מכירים זמן רב יותר, כך האתגר לעבור את הגשר גדול יותר.
אך לאחר שבני זוג הצליחו לעבור את הגשר האחד לעבר עולמו של הזולת, לאחר שהם הצליחו לצאת מהאיזור המוכר והבטוח ועשו קפיצה אל המעבר, אז יש הכרח להגיד "שירה" ולהודות על הלמידה הזוגית החדשה.
ההודיה הזו תאפשר לקבע אצל בני הזוג את התנועה הנפשית החשובה כל כך - לעבור את הגשר.
כיצד מקבלים את האומץ לעבור את הגשר??
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com