מבט זוגי ומשפחתי לפרשת צו ולפורים תשפ"ב
פרשת השבוע ממשיכה את ההדרכה על הדרך בה יש להיפגש עם השכינה. בפתיחתה הפרשה מדריכה על האופן בו הכהן צריך לגשת אל המזבח. "ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש..." הביטוי ייחודי מאוד, ממנו לומדים חכמינו שבגדי הכהן תפורים על פי מידותיו, אי אפשר להעביר את בגדי הכהן לכהן אחר, כמו מדי צבא. בגדי הכהן אינם רק בגדים, אלא ביטוי ייחודי לכל כהן וכהן, הם מבטאים את אישיותו. הרעיון שבגדי הכהן מבטאים את המיוחד שבו. שהוא מתאים לתפקיד, להיות שליח של אמת אל מול השכינה. אין שום תחפושת בעבודת ה'. יתרה מכך בגדי הכהן הן בגדי הקודש. כאשר הכהן עובד בעבודת המקדש הוא לובש את בגדי הקודש, אחר כך הוא פושט אותם ולובש בגדי חול. הרעיון הזה בולט במיוחד ביום כיפור כאשר הכהן הגדול פושט ולובש את בגדיו לפי העבודה אותה הוא נדרש לבצע.
כלומר, הבגדים תואמים את "המופע" שהוא נמצא בה באותו הזמן. לכל מופע יש בגדים אחרים. הרעיון הזה לכאורה מאתגר את מנהג ישראל להתחפש בפורים. הרי התחפושות הן סוג של אחיזת עיניים "הרי זו רק תחפושת, זה לא האדם עצמו"?!
אך יש לתחפושות רובד יותר עמוק מאשר זמן לבלאגן והסתתרות מאחורי מסכה. יש לפורים קשר מהותי עם בגדי הכהנים בבחינת ממלכת כהנים וגוי קדוש. פורים הוא החג היחידי בלוח השנה היהודי שהאירוע נחוג כאשר עם ישראל משועבד ובסוף האירוע עם ישראל עדין נמצאים בשיעבוד. לכאורה במה יש לחגוג? הרי אפשר לראות את אירוע ההצלה כהבלחה ברצף ההיסטורי. מדוע לעשות מזה ענין ולהכניס את הסיפור של פורים ללוח הנצח? פורים מלמד אותנו איך להיות כלפי חוץ משועבדים מחד, אך לזכור בפנים את היותנו בני מלכים כך שלא נאבד את החלום הנצחי. יש בזה בחינה של התחפשות, כלפי חוץ עם ישראל עבדי אחשוורוש, אך כלפי פנים אנו לובשים בגדי מלכות. זהו חג של חלומות, חלומות של נצח. התחפושת חושפת את החלום, מנציחה ומקבעת אותו בתודעה הלאומית וממילא בכל יחיד ויחיד.
בחיים בכלל ובזוגיות בפרט אנחנו חיים בשני מישורים: מישור ההווה, הרגע, התפקיד. ומאידך במישור החלום - העתיד. פעמים רבות הכרחי החיים מדחיקים את החלומות, העתיד, המהות לקרן זווית. חיים רק את הרגע רק ההכרח. המחיר שמשלמים עבור ההדחקה הזו לעיתים כבד מאוד. החיים הופכים להיות מתישים, ישנן פעמים שתחושת המשמעות והמהות של החיים מתעמעמת.
ישנו צורך "להתחפש" ולשמר את החלומות, לתת ביטוי למישור העתיד, למישור המשמעות הגדולה של החיים. היכולת לייצר דו-שיח פנימי מאפשר בריאות ואיזון הן באדם הפרטי והן בזוגיות.
במצב כזה יש במה לקולות השונים שבתוכנו לייצר דו-שיח מפרה, דו-שיח שמפרה את החיים, במקום להדחיק אותם. "התחפושת" מתרחשת במספר אירועים לדוגמה, בשבת אנו לובשים בגדי שבת בגדים הנותנים השראה שליום אחד אנחנו בני מלכים. ואף ישנן קהילות בהן מורגלים ללבוש מעין גלימת מלכות. בפסח אנחנו ממש מתחפשים לבני מלכים וכן על זו הדרך.
גם במישור הזוגי כאשר רוצים להיכנס לאווירה רומנטית אנחנו הרבה פעמים עושים מעשים ומתלבשים לא רק לכבוד המאורע אלא בכדי לייצר ולהיכנס לאווירה הרומנטית. לכן יש מקום מפעם לפעם לחלוק חלומות ולהתחפש בכדי לתת ביטוי למאווים, רצונות כמוסים ושאיפות.
כשכל אלו נמצאים על פני השטח ולא מודחקים ובטח שלא מתחת לפני השטח. אפשר להתבונן בהם ולשאוף להגשימם. הרעיון נכון בכל רבדי החיים הזוגיים, בחברות, בשותפות וגם באינטימיות.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com