להתחיל מבראשית

מבט זוגי ומשפחתי לפרשת בראשית תשפ"ג
מתחילים מבראשית.
זה הרגע המתאים להסתכל על הקשר הזוגי מנקודת מבטו של הקב"ה, של הבריאה.
בתורה, סיפור בריאת האדם מופיע פעמיים. בכל פעם האדם נברא לתוך מערכת יחסים. התבוננות בתיאור בריאת האדם מלמדת על עצם הקשר הזוגי.
בפעם הראשונה מופיע "ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם". הם נבראו לתוך מערכת יחסים בצורה מאוחדת. לפי חכמינו הם היו ממש דבוקים.
בפרק ב' מופיע "ויאמר ה' אלוקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. ... ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם. ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה ...". בתיאור הזה האדם המאוחד הוא לבדו, הוא סובל מבדידות, לכן ה' מנסר את האדם לשתי ישויות העומדות האחת כנגד השנייה.
אז נוצר דו-שיח, גילוי, הפתעה.
הניגוד בשני התיאורים הללו מתאר מתח מחד ואחדות מאידך "עזר", "כנגדו". המתח הזה הוא מתח מפרה ובריא. היכולת לחוש את הבטחון של ההכלה האחד בזוגתו וההפריה של השוני מתוך הדו שיח המתמיד של המציאות -  יוצר חיים.
כאשר מתבוננים על קשרים זוגיים לפעמים המתח הבריא הזה מתערער ומתמוסס. ככל שהקשר הזוגי מבוסס וארוך, פעמים רבות ישנה ציפייה שמוקד ההכללה יהיה המוקד השולט בקשר. ישנה צפייה שבני זוג יחשבו כאחד יתנהגו כאחד. המגמה הזו מתחזקת כאשר המימד ההורי נכנס לתמונה. ישנה תחושה שחייבים להציג חזית זהה כלפי הילדים. אך זו טעות. החוקר המפורסם דיוויד סנרש טען שדווקא הנפרדות היא המוקד המחיה את הזוגיות. כלומר, ככל שבני זוג יכירו בכך שלמרות שהם "כאחד" הם שניים, שתי יישויות שונות, בעלות איכויות אחרות, דעות שונות ואהבות שונים כך תתאפשר הפריה של הקשר.
בכדי שהמתח הבריא יישמר בין שני מוקדים אלו חייבים שבין בני זוג לא רק ישרור כבוד נימוסי אלא הכרה בשונות ממקום שזה נכון לגיטימי ונצרך.
ההכרה הזו תוביל לדו שיח ברמת הדיבור וברובד העמוק יותר בהתנהלות בחיים המשותפים.
כל שונות תלווה בסקרנות. כלומר, "עם כל זה שאנחנו מכירים אתה/את שונה, אז בעצם מי אתה/את?" היחס הזה יוצר הפריה וגדילה במישור המשותף ומעבר לכך, גם במישור האישי של כל אחד ביחס לעצמו.
יהי רצון שנזכה להתחיל מבראשית גם במישור הזוגי


אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com