מבט זוגי ומשפחתי לפרשת ואתחנן תשפ"ג
תמיד נקרא את פרשת ואתחנן לאחר תשעה באב, אך דברים אלו נכתבים ממש ערב תשעה באב, כאשר בחוץ נושבות רוחות של ויכוח ופילוג. הנפש מחפשת דבר מה שירגיע אותה מכל אותן רוחות סוערות. ישנה נקודה החוזרת על עצמה בפרשה שיכולה לתת הסבר לנושא.
משה רבנו משתף את עם ישראל כיצד הוא התחנן להיכנס לארץ, אך ה' לא מקבל את בקשתו. יחד עם זאת, ה' אומר למשה, "עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך...". בהמשך הפרשה משה אומר לעם "עיניכם הרואות".
הראיה היא מוטיב שחוזר על עצמו בפרשה פעם אחר פעם. ולא בכדי, לראיה יש כח מאד גדול, הראיה מחברת בין האדם למציאות. משה רבנו מלמד שעל אף האמירה החד משמעית שהוא לא יכנס לארץ, הוא בוחר דרך הראיה לראות את הטוב, את טוב הארץ.
בהמשך הפרשה משה רבנו מזכיר לעם ישראל את הנפילה מול פעור במקרה בנות מדין, ששם הראיה הייתה הבחירה לראות את הרע, את פעור. משה יקבר מול בית פעור בכדי לסמל שהניצחון על הפעור הוא בבחירה לראות ולהתמקד בעיקר שהוא הטוב. בהמשך משה חוזר על אירוע מתן תורה ומדגיש את האיסור לעבוד אלוהים אחרים, כלומר לא לבחור לראות תחליפים, אלא להיות אותנטיים. ככל שהטוב בחיים הופך להיות עיקר השאר מתגמד ויש כח לשנות ולתקן את מה שנדרש. הקושי הוא שטבע האדם "להיתפס" ולהתמקד דווקא בטפל ובלא חיובי. הפרשה כולה סובבת סביב הבחירה לראות ומה לראות.
המשנה בפרקי אבות מזכירה לנו להיות מתלמידי אברהם אבינו שלהם יש עין טובה. עין טובה יוצרת מציאות מתוך שהרואה בוחר בעיקר שהוא הטוב. בכל מציאות בעולם הזה יש תערובת בין עיקר וטפל האדם הרואה בורר את הטוב ונותן לו ביטוי.
גם במערכות יחסים בין אישיים אין שלימות, אין אדם מושלם ואין מציאות שהיא מושלמת ובמשך כל חיינו אנחנו ממשיכים לדייק את עצמנו ולתקן. הדרך הבסיסית והראשונה בתהליך היא לבחור לראות את הטוב ולהדגיש אותו, הבעיה היא שהטבע האנושי לראות את השלילה תחילה.
לדוגמא כאשר אדם מתלבש וישנו כתם קטן, זה יתפוס את עינו. כאשר אנחנו מצפים לדבר מה ויש פער בין הציפיה לבין המציאות, הפער ייתפס כעיקר ולא הרוב שתואם את הצפייה. זו העבודה שלנו, לבחור לראות את העיקר וכך להתחיל לתקן את השאר.
שבת שלום
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com