מבט זוגי ומשפחתי לפרשת כי תבוא תשפ"ג כיצד להיות בשמחה ובטוב לבב בקשר הזוגי? כיצד לא להתעטף בדפוסים השרדותיים המביאים ראיה ביקורתית מלאה רוגז פנימי וחיצוני ?
עם כניסתו לארץ, עם ישראל מצטווה לערוך טקס שבו חצי מהעם יעמדו על הר עיבל והחצי השני על הר גריזים. שם עם ישראל ישמע את הברכה ואת הקללה. כלומר, אם עם ישראל ישמור את הברית הוא יזכה לברכה ואחרת לקללה.
בין פסוקי הקללות ישנו פסוק המבאר את הסיבה שבגללה עם ישראל עלול להגיע למצב בו הוא יקולל: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל". עם ישראל צריך לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב, אך הוא אינו מצליח ובאופן מפתיע, דווקא מרוב כל.
כלומר, כאשר עם ישראל חי בתודעת שפע וכאשר החיים הם מובנים מאליהם כביכול "אין צורך בקשר עם ה'". זהו השורש לכל הפורענות.
השאלה הנשאלת כיצד נמנעים ולא מגיעים למצב הזה? מדוע תחושת השפע מבטלת את השמחה? למרות שההיגיון אומר שדווקא תחושת השפע היא זו שאמורה להביא לשמחה.
התורה מלמדת ששמחה וטוב לבב הם היסודות לקשר עם ה'. השמחה אינה מעידה על שפע כמותי, כיוון שאז האדם עלול לחשוב ש"כוחי ועוצם ידי עשו לי החיל הזה". מאידך שמחה אמיתית נובעת מתחושת שפע לעצם הקשר. הדבר דומה לילד קטן האוחז ביד הוריו, כאשר עצם האחיזה מאפשרת לו להרגיש שהוא הכי חזק בעולם.
הפסוק המשלים את חוסר השמחה וטוב הלבב הוא התוצאה -הקללה "ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגליך ונתן ה' לך שם לב רגז וכיליון עיניים ודאבון נפש". כאשר אין שמחה, אין תודעה של קשר, אז רואים את החיים כמובנים מאליו באופן פרדוקסלי ואז יש דאבון נפש - יש רוגז. בעולם המודרני האדם מחפש להיות עצמאי – אני לבד. באה התורה ומחדשת שהעמדה הזו היא ההפך ממה שמביא שמחה.
גם במערכת הזוגית ניתן לראות באופן שגוי את הקשר הזוגי כמובן מאליו ואז התוצאה היא חוסר סיפוק, חוסר שמחה ותחושה של ביקורת מתמדת. אז עולות מחשבות כגון, "מדוע הזולת לא עושה בדיוק את מה שאני רוצה?".
לעומת זאת, כאשר המבט הוא על הפלא בעצם הקשר הזוגי, עד כמה הקשר אינו מובן מאליו, התוצאה היא הוקרת הטוב על עצם הקשר. מכאן יש כוחות לטייב את הקשר, להעצים אותו ולגלות אופקים רחבים ועמוקים יותר בקשר הזוגי.
שינוי במבט שכזה דורש עבודה ולימוד, כיון באופן אינסטינקטיבי המבט שלנו אינו כזה.
בהצלחה
הדס
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com