מבט זוגי ומשפחתי לראש השנה תשפ"ד
השנה ראש השנה חל בסמוך לשבת. קדושה כפולה, הן שבת והן ראש השנה. ראש השנה נקרא גם יום הזיכרון. הפעם נתבונן במשמעות המושג זיכרון ומדוע פתיחת השנה היא בזיכרון, שפעולת הזיכרון מעידה על נושא הלקוח מהעבר.
לכאורה היה מצופה לקרוא את ראש השנה יום החלימה, יום החזון – בראייה עתידית.
ישנו סיפור חסידי שנהג רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לספר בחודש אלול. פעם יצא מלך למסע ציד אל היער ופתאום התחוללה סופה והמלך איבד את דרכו ביער. לאחר זמן רב מצא אותו אדם פשוט ועזר למלך לצאת מעובי היער אל מקום היישוב והדריך אותו איך להגיע אל ארמונו. המלך ביקש לגמול לאדם על מעשהו והעניק לו מעמד מכובד. האדם הפשוט עלה במעלות ונהיה אדם מיוחס מאוד אך שמר את בגדיו הפשוטים אותם לבש כשפגש במלך לראשונה. לאחר זמן רב האדם הפשוט התרגל למעמדו החדש ופשע נגד המלך ונהג בשחיתות. האדם הפשוט נתפס ונלקח למשפט אצל המלך. המלך שפט אותו וציווה להענישו בחומרה. האדם הפשוט רגע לפני ביצוע הדין ביקש בקשה אחרונה, ללבוש את בגדיו הישנים. באותו הרגע שבו ראה המלך את האדם בבגדיו הבלויים והמרופטים נתקף בחמלה ובגעגועים לחסד שעשה אותו האיש וחמל על האדם ונהג איתו לפנים משורת הדין.
הסיפור בעצם מחדד את מושג הזיכרון. מושג הזיכרון הוא אינו מושג טכני המלמד על אירוע שהיה בעבר בלבד אלא הזיכרון הוא מנגנון של העלאה למודעות את העיקר אל מול הטפל. בתהליך הזיכרון ישנה בחירה בין שני ערכים אליהם אפשר להתייחס. בחיי היום יום אנו קשורים לשגרה, לאירוע האחרון שמשאיר בנו רושם. במערכת הזוגית לרוב האירועים הפחות נעימים משאירים רושם. בא ראש השנה ומעמיד בפנינו אתגר, במה לבחור להתמקד בכדי לזכור. כל התפילה מלאה במיקוד המבט של השכינה. במה להתמקד? בנו? ברשמים הפחות יפים? או בזיכרון הטוב, ברשמים הטובים המהותיים? כמו שאנו מבקשים מאבינו שבשמיים כך מצווה על כל אחד ביחס לחברו וביחס של בני זוג ביניהם.
לקראת היום הקדוש הזה נתמלא בזיכרון טוב כלומר, נזכר באגד המהותי המחבר ביננו. בחוויות הליבה והמהות שמקשרות אותנו. מתוך הבחירה הזו נתמלא בהרבה כח לקוות ולתקון את שנדרש. יום הזיכרון הוא יום שאנו נדרשים להטען בכוחות.
אני מבקש לברך את כולם בשנה טובה מלאה בזיכרונות טובים ובכוחות התחדשות.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com