מבט זוגי ומשפחתי לפרשת ויקהל תשפ"ב
לבסוף, לאחר שתי פרשות העוסקות בציווי מפורט על בניית המשכן, עם ישראל ניגש במרץ רב למלאכת הבנייה. וכמו הציווי, כך גם התיאור על הבניה מפורט מאוד. אפשר היה לצפות לתיאור תמציתי - עם ישראל התגייס ובנה את המשכן בדיוק כפי שצווה.
בהתבוננות בכתוב, נראה שהפירוט אינו סתמי, אלא בא ללמד אותנו דבר עקרוני מאוד.
אתמקד בשתי נקודות בולטות בעלות השלכה על בניית המשכן ועל החיים בכלל.
כל העוסקים במלאכת בניית המשכן חייבים להיות מוכשרים מאוד מבחינה מקצועית, אך מעבר להכל הכשרון הראשון המופיע והחוזר על עצמו פעם אחר פעם הוא "לב". לדוגמא, "וכל חכם לב", "כל איש אשר נשאו לבו", "כל נדיב לב", "חכמת לב", "וכל איש חכם לב" ועוד.
מה המשמעות לריבוי האזכורים של "חכמת הלב"?
המשכן היווה את המצע והצינור "ושכנתי בתוכם". בכדי שהשכינה תשרה, חייבים את הלב תחילה, את פתיחות הלב. מול הלב שרץ להרע בחטא העגל כעת נדרש לב כוסף בכדי לכפר על החטא.
אך ישנה נקודה נוספת, כאשר התורה מתארת את רשימת חומרי הגלם שהביאו בני ישראל לבנית המשכן, התורה מתארת "ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב לה'". הפסוק הזה מנוסח לכאורה הפוך, במקום להתחיל בכלל ואחר כך לתת פירוט הפסוק מתחיל מהפירוט ואח"כ מביא את הכלל. כשמתבוננים בפירוט, התמיהה גוברת אף יותר, הפירוט של התכשיטים מתאר סוגי תכשיטים שתפקידם לעורר משיכה בלשון חכמינו "במקום הזימה" מדוע להביא תכשיטים כאלה לבניית המשכן?!
היינו מצפים שהמשכן יעשה בטהרה, מחומרים שעניינם טהרה. גם בתיאור בניית הכיור מופיע שאת הכיור עשו מהמראות הצובאות מסבירים חכמינו שאלו המראות שבהם התקשטו בנות ישראל במצרים בכדי לעורר את הבעלים ובכך הם נלחמו נגד גזרת פרעה כל הילוד ליאור תשליכוהו.
התורה מלמדת אותנו רעיון מאוד עמוק, רעיון התיקון. בחטא העגל עם ישראל נופל למקום נמוך מאוד ולא רק בעבודה זרה. ישראל יושבים, אוכלים ומצחקים. חכמינו הסבירו שעם ישראל שמח מתוך הנפילה במחוללים סביב העגל שירדו לנהוג בחוסר צניעות ובגילוי עריות.
בניית המשכן באה לתקן לא רק את "בלבבי משכן אבנה", אלא את כל כוחות היצר לשעבד לשמיים. לכאורה שני קטבים שנדמה שאי אפשר לגשר ולתקן, באה התורה ומלמדת אותנו את תורת התיקון. הרעיון הזה מופיע באופן חריף בסיפור המופיע בגמרא במסכת מנחות מד עמ' ב. שם מסופר על תלמיד שהיה מאוד זהיר הן במצוות ציצית והן בסיפוק היצר. הוא מגיע למאדם העוסקת ב"מקצוע העתיק בעולם". כמעט רגע לפני שהוא נופל בחטא היצר ארבעת ציציותיו מוכיחות אותו והוא נמנע מלחטוא. אותה מדאם תמהה מה פגם מצא אצלה ולאחר שהתלמיד הסביר לה מה פשר ההתפכחות שלו היא מחליטה שהיא חיבת לעזוב את ה"מקצוע". היא יוצאת למסע חיפושים אחרי אותו תלמיד לכשהיא מוצאת אותו היא מתגיירת ורוצה לבנות איתו את ביתה. הרב של אותו תלמיד מברך אותה כך "אותן מצעות שהצעת לו באיסור תציעי לו בהיתר". אותו רעיון של תיקון התיקון הוא בעצם הפגם.
הרעיון העמוק הטמון בסיפור הוא רעיון התיקון בעצם הנפילה. פעמים רבות במערכת יחסים זוגית נדמה שהייתה נפילה חמורה, שנפרצו הגבולות ואין אפשרות לתקן. אך לא תמיד זה נכון, נפילה משמעה כוחות חיים שנותבו למקום הרסני, את אותם הכוחות יש צורך לרומם ולהסב מהשורש למקום בונה, למקום של חיים וכך מתוך אמון בכוחות אפשר לשקם ולתקן את הקשר.
סירוס כוחות חיים מוביל למקום הפוך מתיקון. כשיש נפילה חייבים לברר מה מהות הנפילה בשורשה ובכך לנסות לתקן את הופעת השבר.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com