פרשת כי תבוא עוסקת בנושאים שונים הקשורים להשתרשות בארץ החל מהבאת ביכורים, דרך דיני מעשרות וכלה בציווי על המעמד של ברכות וקללות על הר עיבל והר גריזים .
הפרשה עוסקת בין היתר בכריתת הברית כך שאם עם ישראל ישמרו את דבר ה' -וודאי שיזכו לברכות ואם חס ושלום לא, אזי יספגו מסכת קללות.
לעניות דעתי אחד המסרים שמשה רבנו מבקש להעביר לבני ישראל הוא ההדרכה על הדרך בה יש לשמור על דבר ה'.
אין כוונתי להכוונה הטכנית, אלא למשהו הרבה יותר עמוק, משה רבנו מצווה את בני ישראל לעשות את המצוות בשמחה.
הרעיון הזה מופיע בכמה הקשרים חלקם גלויים וחלקם סמויים.
בשני הקשרים, התורה מדגישה שהארץ היא ארץ זבת חלב ודבש, התורה לא מדגישה משהו שהוא מובן אלא אם כן ישנו צורך להדגיש אותו.
התורה מדגישה את היות הארץ זבת חלב ודבש מפני שמהר מאוד אפשר לראות את טוב הארץ כמובן מאליו ולא להתרגש.
לכן התורה מבליטה את העובדה שהארץ טובה - זבת חלב ודבש, לאתגר את האדם שתמיד יראה את טובת הארץ וישמח בה.
הפרשה ממשיכה בפסוק מעניין "היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות ..." שואלים חכמינו מה המשמעות להקדמה: "היום הזה" הרי ישראל נצטוו בהר סיני?
אלא עונים חכמינו שהכוונה שהאדם יחווה כל יום - כאילו הוא חדש, באותו היום יראה בעינך כחדש.
המשמעות היא שאם יראה בעיניך כחדש אזי אפשר ורצוי לשמוח בעשיית המצווה.
הדגש שמבליט את מקום השמחה מופיע דווקא בקללות, "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל".
"מרב כל" - מתוך השפע עלולים לאבד את התחושה של השמחה האמיתית במה שיש ולראות את הכל כמובן מאליו, כמגיע לי. אז מתפתחת תחושה של גאווה המביאה להפך שמחה ולעבור על דבר ה'.
ממבט עמוק אפשר לשים לב שהתורה אינה מצווה על בני ישראל להיות רובוטים של מצוות - מעין מכונות.
אלא לשמור את דבר ה' מתוך תחושה שזו זכות, שאינה מובנת מאליה. הארץ אינה מובנת מאליה, ארץ זבת חלב ודבש.
החיים בכלל לא מובנים מאליהם ולכן צריך לעשות את דבר ה' מתוך שמחה של זכות.
הרעיון העמוק הזה הנוגע לאיכות החיים שלנו ולא רק להיבט טכני כזה או אחר וכמובן שייך לחיים זוגיים.
באחת הסדנאות שערכתי, שאלתי בני זוג שנשואים כעשור: "למה כל אחד הכי זקוק מבן זוגו?"
התשובה של שניהם הייתה מפתיעה, הם ענו: להארת פנים וראייה דרך משקפיים ורודים.
כלומר , לבוא הביתה ולפגוש אדם השמח לקראתי.
נכון, שישנם הרבה מדדים לזוגיות מוצלחת, בטחון, יציבות, כבוד ועוד. אך אחד המדדים העקרוניים הוא איכות החיים הזוגיים, האם ישנה שמחה, האחד בשני או לא.
ככל שישנה שגרה, במיוחד פרקטית - ישנה סכנה להישאב לחיים מקובעים בהם האחד מקבל את הזולת כמובן מאילו. יש סכנה בה מפסיקים לשמוח בזכות שנפלה בחלקם שהם זכו לבנות זוגיות יחד.
לכן אני מציע כל הזמן בכל טיפול וייעוץ זוגי להדגיש, כל אחד מבני הזוג לעצמו ובוודאי יחד, שהם מצאו "ארץ זבת חלב ודבש".
אני מציע להשקיע מאמץ ולהבליט את הצדדים היפים האחד בשני בכדי לשמוח בזוגיות.
ההשקעה היא במחשבה ובמעשה: במחשבה: מה מיוחד בזולת, בזוגיות וכן הלאה. במעשה: כלומר להשקיע זמן ומחשבה לעשות יחד דברים משמחים .
להשקיע מאמץ
(אם זה לא טבעי) להאיר פנים האחד לקראת רעהו.
זה אולי נשמע עניין פעוט אך מניסיון זוהי עצה נפלאה.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com