הפרשה שלנו מהווה את תחילת פרשת הגלות והגאולה.
הפרשה מוליכה אותנו הקוראים לאורך הדרך בין סיפורה של האומה ובין סיפורים פרטיים על אנשים פרטיים ששינו את פני ההיסטוריה העולמית.
התבוננות עמוקה יותר מעלה פרט מאוד חשוב, המחבר בין הסיפור של האומה לסיפורים הקטנים.
בת פרעה יורדת לרחוץ ביאור, שם היא רואה תיבה ובתוכה נער בוכה, במקום התורה מדגישה "ותחמול עליו".
בעקבות אותה חמלה היא לוקחת ומאמצת את הנער, בנוסף בת פרעה לוקחת לנער העברי מינקת עבריה.
בכך עומדת בגבורה נגד הציווי של אביה פרעה, "כל הבן הילוד היארה תשליכהו..".
מהו הדבר שיש בחמלה, שגורם לבת פרעה כל כך הרבה אומץ וכח לקחת את משה לביתה ובכך בעצם משנה את מהלך ההיסטוריה של העולם ועם ישראל.
אך בכך לא תם הסיפור, לאורך כל הפרשה אנו נפגשים עם אותה חמלה.
משה גדל יוצא אל אחיו ורואה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו, שוב משה חומל על האיש העברי והורג את המצרי.
מיד לאחר מכן הסיפור חוזר עם שני אנשים עברים ניצים: משה מתערב בחמלתו ושואל "רשע למה תכה רעך?".
מכאן משה רבנו בורח למדין ושוב החמלה באה לידי ביטוי כאשר משה מושיע את בנות מדין מיד הרועים בבואן לשאוב מים.
החמלה באה לידי ביטוי גם ביחס של הקב"ה לעמו: ה' שומע את אנחתם של ישראל .
מהי חמלה ומדוע היא כה משמעותית ביחס לגאולתם של ישראל? מהו המקום של חמלה ביחס הזוגי?
חמלה היא היכולת להזדהות עם הזולת, חמלה היא היכולת להזדהות מעבר לשיפוט ולבירור האם זה מוצדק או לא. חמלה זו האפשרות לראות את השני במקום בו הוא נמצא.
כל קשר בין שניים מתחיל מהיכולת לראות את השני, אך בנוהג של העולם, תקשורת בין שנים מבוססת על מניעים תועלתיים. מה נקבל מהקשר?
קשר כזה הוא קשר חלקי ולא עמוק.
קשר עמוק בין שנים מתהווה כאשר יש יכולת של הזדהות עם הזולת, כאשר ישנה יכולת לבטא חמלה לכאבו בלא שפיטה אם זה מוצדק, אלא התייחסות לעצם הכאב.
כאשר יש יכולת חמלה בין בני אדם, הם חשים שרואים אותם, אנשים חווים בטחון בקשר.
גאולה היא תנועה שההשגחה יורדת לתהומות בו נמצאים עם ישראל או האדם הפרטי ומושיעים מעלה מעלה את ישראל ואת האדם הפרטי.
תנועה זו מתאפשרת על ידי החמלה.
בכדי לחמול צריך להיות קשובים ממקום נקי מביקורת לזולת.
יהי רצון שנזכה.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com