מבט זוגי ומשפחתי לפרשת נח תשפ"ד
במאמר הקודם עסקנו בדרכים בהם ניצן להשמר מלהכנס למצבי חרדה ולמדנו כיצד ניתן לשלוט על המצב כשכבר נכנסנו לחרדה. הפעם אבקש לעלות מדרגה בבניית החוסן האישי, הזוגי ומשפחתי שלנו.
נזכיר בקיצור שמצב חרדה הוא מצב פיזיולוגי הבא כתגובה למצב קיצוני שהגוף ונפש מפרשים כסכנה קיומית. הדרכים לשלוט במצבי החרדה הם אינם במלחמה כנגדם אלא בהורדת תחושת הסכנה הקיומית על ידי העלאת השליטה הקוגניטיבית ולא השליטה האוטומטית שלנו.
את זה נוכל להשיג על ידי שמירת שגרה של עשייה חיובית, הימנעות מחשיפת יתר לחדשות באופן מוגזם וקיצוני. בעת התקף חרדה נעזר בחיבוק עצמי ותיפוף של הכתפיים, נשימות עמוקות והחזקת האויר, שתיה רחיצת פנים וכד'.
כיוון נוסף לבנית החוסן ניתן ללמוד משורד השואה ויקטור פרנקל שפיתח גישה פסיכולוגית בשם הלוגו-טרפיה. גישתו נבעה מההתבוננות בהתנהגות האנושית בעת היותו כלוא במחנות העבודה של הנאצים. הוא שם לב שככל שהייתה לאדם משמעות לחיים הוא יכול היה לגייס כוחות בכדי להתמודד עם הקשיים וחוסר האונים שאליו הוא נקלע. אך אלו שלא הייתה להם משמעות לחיים לא מצאו בתוכם כוחות בכדי להתמודד עם חוסר האונים והקשיים שאליהם נקלעו. המשמעות הייתה יכולה להיות חלום על הרגע שאחרי המלחמה, מה האדם יעשה כשישתחרר, איך הוא יפגוש שוב את המשפחה שלו וכד'.
על אף שהחלום הם אינו וודאי, העובדה שזו הייתה המשמעות של אותו אדם ברגע הנתון ההוא, היא זו שעזרה לו לפתח חוסן וכח להמשיך ולשרוד. המשמעות והתקווה נותנות ערך למה שהאדם עובר ומוציאות אותו מתחושת חוסר האונים וחוויית האפסות שהוא חווה. בכדי שיהיה לנו חוסן להתמודד עם המציאות של חוסר ודאות ומציאות משתנה חייבים למצוא משמעות גדולה לקיום שלנו.
נתבונן בשתי דוגמאות: יואב שר הצבא של דויד נקלע למלחמה קשה מול עמון ומואב. המלחמה הייתה משתי חזיתות. יואב שר הצבא חילק את העם לשני חצאים, חצי לו וחצי לאחיו. אז הוא אמר את הפסוק שהיום חוזרים עליו כל הזמן (יב) "חזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַידֹוָד יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו": יואב נמצא במצב כמעט בלתי אפשרי ולמרות זאת תחילה הוא מסמן את הערך "בעד עמנו וערי אלוקינו". ומייד לאחר כך הוא מוסיף "וה' יעשה הטוב בעיניו", כלומר המציאות היא לא מה שאנחנו מבינים. היא תלוית השיפוט שלנו היא מתנהלת על ידי ה' גבוה מעל גבוה. כאשר מתמלאים בענווה ובהתמסרות מול ההשגחה האלוקית מאפשרת לנו מידה של גמישות ביחס שלנו אל המציאות זה נותן מידה של חוסן ביכולת שלנו להכיל את מה שקורה מסביבנו שמלכתחילה אנחנו מבינים שיש מימד שהוא לא בשליטתנו.
הדוגמא השנייה היא סיפור המופיע בתלמוד כאשר הייתה בצורת ור' אליעזר התפלל ולא ירדו גשמים ואחר כך ר' עקיבא התפלל אבינו מלכנו וירדו גשמים מה ההבדל בתפילת ר' אליעזר שהיה רבו של ר' עקיבא העמדה מול ה'.
להיות בעמדה מול אבינו מלכנו זו עמדה של התמסרות אך גם בטחון. לא עמדה כוחנית שיודעת מה ואיך. המשמעויות המעשיות להבנה הזו היא שבימים אלו נעמוד האחד מול השני מתוך קצת יותר ענווה וחמלה פחות מעמדה של "אני בטוח אני יודע". נהיה עם עין טובה וניסיון להבין שכולם במצב מתוח, נשמור מאד על מוצא שפתינו שלא נדבר סרה שהרי הדיבור הוא המייחד את האדם. דיבור שלילי בא מעמדה של כח וגאווה. נחדד את המשמעות הערכית שלנו, של עמידתנו הן של הכלל מלחמת האור מול החושך, הן במישור הזוגי והן במישור האישי.
זוהי עת שכולנו נתבעים. באם יש מישהו המרגיש צורך לשיחת חיזוק או לתהליך בגלל ימים אלו אשמח להיות לעזר הן במישור האישי והן במישור הזוגי והמשפחתי ומוזמנים להיות בקשר.
ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com