בקריאת פרשת השבוע עלו במוחי שתי תמונות:
האחת, מסיפור הילדים "זהבה ושלשת הדובים": אבא דב חוזר הביתה ושואל "מי ישב בכיסא שלי?"
וכן הלאה, כל אחד מבני הבית תוהה מי ישב בכיסא שלו.
התמונה השנייה שעלתה במוחי מתרחשת בערב שבת, כאשר כל המשפחה יושבת סביב השולחן.
לכל אחד המקום שלו, אבי המשפחה שר את הפיוט "אשת חיל", מברך את ילדיו בברכת הבנים והבנות ומודה לכל אחד על השותפות שלו בהתארגנות לשבת.
התמונה האידיאלית הזו, היא שיקוף לפרשה, הפרשה שלנו פותחת בתיאור מחנה ישראל ערב יציאתם למסע הגדול אל עבר ארץ ישראל, כאשר הפרשה מתארת את מיקומו של כל שבט ותפקידו.
ישנה חשיבות עליונה לכך שלכל אחד יהיה מקום וסדר לפני שמחנה ישראל יוצא למסע הגדול לעבר ארץ ישראל. המקום מעניק הן חשיבות והן ביטחון לכל אחד מעם ישראל.
כך המושג כלל ישראל מקבל תוקף ומשמעות מעשית, המושג אינו רק מושג תיאורטי. ככל שיש לכל אחד תפקיד במערך הלאומי כך הוא חש שותף. השותפות מעניקה ערך קיומי.
הרעיון הזה חורז את כל ספר במדבר, מה הוא המקום והתפקיד של הכלל, השבט ושל הפרט, היחיד.
הנפילות של עם ישראל נבעו מערעור על המקום של היחיד או של שבט מסוים.
כגון, במחלוקת קרח ועדתו: קרח מערער על מקומו ותפקידו.
חשיבות המקום היא לא רק בהקשר לאומי או צבאי כהכנת המחנה לקראת כיבוש הארץ, אלא זהו עקרון חיוני גם בחיי המשפחה - לכל אחד יש מקום, יש תפקיד. אך החשוב מכל היא ההכרה במקום שלו.
ככל שההורים ישימו לב למקום של כל ילד וילד במשפחה, כך תגדל השותפות שלו במסע המשפחתי.
ככל שכל אחד מבני הבית יכירו בעין טובה את המקום והשותפות של האחרים, כך האגד המשפחתי גדל ואיתו גם החוזק המשפחתי.
לכאורה, זה נשמע כדבר המובן מאליו, אך לא, הרבה פעמים חלוקת התפקידים במשפחה נתפסת כדבר המובן מאליו. מובן מאליו שאמא אחראית על המטבח וכד'.
ככל שזה נתפס כמובן מאיליו אין הוקרה והכרה עד כמה זה מיוחד, עד כמה זה דורש מאמץ והתכווננות מצד כל אחד במילוי תפקידו ושמירה על מקומו.
כשמקומו של מישהו במשפחה לא ברור ולא מודגש, הביטחון שלו מתערער.
המשמעות היא, אותו בן משפחה שמקומו לא מספיק מודגש יחוש מתוסכל או יחוש שהוא חייב לעשות מעשה בכדי שכולם יראו אותו.
לא בכדי התמונה שעלתה לי היא סעודת ערב שבת. נתבונן בתמונת ערב שבת, עד כמה נותנים לכל אחד מקום.
לאמא נותנים מקום והערכה בפיוט "אשת חיל".
לאבא, במקומו ב"קידוש".
כל ילד וילד מקבל מקום והערכה, כשהוא זוכה לברכה ולהוקרה על השותפות שלו במארג המשפחתי.
ככל שאנו ההורים לא ניקח את הריטואל כמובן מאיליו אלא ניתן לו משמעות, כך נוכל למצות את ערך המקום והביטחון שהריטואל מקנים.
אך, יש מסר נוסף ולא פחות חשוב: כמה חשוב להקנות במשפחה את הערך של השותפות בכך שנותנים לכל אחד תפקיד ומקום, כמה חשוב להוקיר ולהעריך את המאמץ שכל אחד עושה.
העיקרון הזה חשוב לא רק במישור הורים וילדים אלא אף במישור הזוגי. לא כל תפקיד שאחד מבני הזוג מילא בתחילת הנישואין מובן מאיליו כך שידבק בו גם לאחר שנים.
חשוב לנהל שיח זוגי והוקרה זוגית על המקום והתפקיד של כל אחד, כל הזמן.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com