יש לי סיפור מפתיע איך מריבה יכולה להצמיח.
אחת הציפיות שיש לנו כשאנו נישאים היא: כל זמן שאנו אוהבים לא נריב.
אם "מוכרחים" לפחות לא נדרדר לפגוע ולהכאיב אחד בשני.
כאשר המצב הזה קורה אנו משוכנעים שהסוף קרב.
איך יכול להיות שזה שאנו סומכים עליו שיכבד אותנו, ישמור על כבודנו ,אהב אותנו עושה כך וכך...?!
בציפיה הזו היו הזוג שאני רוצה לשתף אתכם בסיפור שלו.
יום אחד נכנסו אלי לטיפול זוג הנשוי שבע עשרה שנה, התלונה שלהם הייתה שהם לא יכולים יותר.
לשאלתי, מה הם לא יכולים?
ענו, אנחנו לא יכולים להמשיך כל הזמן לריב.
המריבות על כל שטות ונמשכות ומגיעות למקומות מאוד לא טובים.
לדוגמא:, הבעל סיפר " אני בבית אחראי על הקניות . לאחר יום ארוך וקשה אני הולך לערוך קניות.
אני עייף מיום ארוך אך בכל זאת הולך לערוך קניות לשמח את אשתי שלא יחסר כלום, עומד בתור.
לבסוף אני מגיע הביתה בציפייה כשאגיע ישמחו בי, במה שעשיתי.
כאשר אשתי רואה את הקניות היא שואלת "מה זה?!"
פה אני כבר לא יכל יותר. אני חש פגוע מהביקורת, מחוסר הפירגון, מזה שלא רואים את ההשקעה."
האשה לעומתו אמרה " אני לא מבינה מה רע בלשאול מה זה? אין קשר בין זה ובין ביקורת אתה סתם רגיש מדאי ומכל עכבר עושה פיל."
עניתי להם, לפני שננתח למה אתם רבים ואיך להימנע. צריך ללמוד איך לריב.
כלומר, אם כבר רבים אז לפחות נעשה את זה נכון.
אל תבינו לא נכון. לא שאני רוצה ח"ו לעודד מריבות וכעסים.
אלא, טבע העולם כל זמן שיש בני אדם קרובים, ישנם רגעי משבר וכעסים. הדבר החשוב ביותר, כשרגעים כאלו מופיעים, נוכל לשרוד אותם בכמה שפחות נפגעים.
אני מעז ואומר אפילו נוכל לצמוח מהם.
כעת למתכון של מריבה "נכונה".
במאמר מוסגר צריך להבין מהי מריבה לא מוצלחת.
מריבה גרועה היא זו שמוציאה מאתנו את כל הרוע, התחושות הלא טובות.
מדוע זה קורה? כאשר אני נפגע ובעיקר מאדם קרוב המכיר את נקודות התורפה שלי,
אדם שאני מצפה שיכבד אותי, ישמור עלי וכד. אני נמצא במקום מאוד מאוים חש חשוף וחלש.
במצב שכזה הלא מודע שלנו מגיס את כל האמצעים שהוא מכיר כדי להגן עלינו.
הן בהתקפה הן בהסתגרות כל אחד כפי ה"מחסן" שהוא בנה בימי חייו.
באותם הרגעים אנו לא חושבים, מנסים לנתח את המצב.
אלא חשים ופועלים הרבה פעמים ממקום לא מודע ואוטומטי. מכאן המדרון חלק ומהיר לתבערה גדולה.
אז מה עושים ?!
אם אתה מאלה שאף לא פוגע בבן הזוג שלך. או אף פעם אתה לא נפגע.
המציאות היא נפלאה, הדברים לא מכוונים אליך.
אם אתה מאלה שנהנים מהעניין שמריבה מכניסה לחיים. העליות והמורדות הם כמו לונה פארק לזוגיות, אל תמשיך.
אך אם אתה ואת התעייפתם מהריטואל, של להיפגע , קרירות וכאב מבן הזוג ההמשך הוא בשבילכם.
אם אתם חולמים על קצת יותר רוגע, קצת יותר שליטה גם במצבים של אי הסכמה או פגיעה המתכון המוצע הוא בדיוק מה שאתם צריכים.
אני רוצה לשתף אתכם במתכון שפיתחתי למריבה מוצלחת. אני קורה למתכון הזה.
"פאי לימון". פאי לימון הוא פאי העשוי מלימונים עסיסיים וחמוצים.
בתהליך ההכנה הלימונים הופכים להיות מטעם מתוק ומשאיר טעם גן עדן. מתכון שמעז יוצא מתוק.
מחמיצות הלימון מתיקות הפאי .
אך להצלחת הפאי נדרש תהליך.
ככל תהליך צריך אמונה ציפיה והרבה סבלנות .אחרת הפאי נופל.
אם אתה אוהב פאי תמשיך אך אם אתה אוהב ג'נק פוד תפסיק כאן.
מתכון "פאי לימון"- מריבה מוצלחת.
שלב ראשון-" סחיטת המיץ"- (טועמים חמוץ).
כאשר אנו מזהים שנפגענו, אנו כועסים, מוצפים בתחושות שליליות ומרגישים אותם בגוף, אנו מלאי חמיצות הלימון.
מוכרחים לנתק מגע. פשוט ליצור מצב שבו אנו לא נמצאים ב"מגע האש", ממשיכים להיפגע או מרגישים צורך להחזיר וכד'.
אלא מנתקים מגע.
אנו מוכרחים לאסוף את עצמנו, לאסוף את התחושות שלנו ולפעול ממקום מודע ולא ממקום לא מודע.
לנתק מגע, אפשר לעשות באופנים שונים.
לדוגמא, בלא לענות או ללכת למקום שקט.
כל אחד לפי מה שמתאים לו.
ניתוק מגע זו לא התעלמות, נטישה .
אלא מצב שאנו לא רוצים להמשיך את רצף ההתרחשויות של ה"אש".
להמשיך ולתת לחמיצות לצרוב את הגרון.
השלב השני- הטעם החמוץ משתלט.
כדי שנוכל להוציא את ההצפה הרגשית שלנו –"טעם החמוץ".
נא לקחת דף וניר (מאוד מומלץ גם למי שלא אוהב לכתוב ולמי שלא יכול לכתוב החלופה יכולה להיות להקליט את עצמו) לכתוב מכתב לבן הזוג.
מכתב שאף פעם לא יגיע אל יעדו , אך כרגע ממוען לו.
במכתב אנו נרשום את כל מה שעל ליבנו. את הכעס, הפגיעות, את האופן בו ראינו את המציאות וכד'.
מכתב זה אסור שיהיה ערוך אלא פשוט לכתוב את מה שהלב חש באופן היותר חופשי ,חריף ובוטא.
פה אנחנו סוחטים את הלימון עד הסוף ואוספים את החמיצות.
שלב ג'.-למתק את החמיצות , סידור המצרכים.
בשלב הזה אנו לוקחים את המכתב שכתבנו ומתבוננים בו,
עורכים אותו נותנים לשכל לעשות סדר בתחושות הלב.
אנו שואלים את עצמנו האם המכתב מדויק?
האם הדברים התרחשו כפי שהרגשנו, האם תיאור הרגשות הוא אמנם מדויק.
האם בן הזוג יכול להבין אותי לפי מה שכתבתי או שמא ההתנסחות תחסום אותו?
האם בן הזוג התכוון לפגוע בי ?
לאחר התבוננות והגהה מגיע השלב הבא.
השלב הזה דומה לסידור המצרכים של הפאי והכנת הסוכר לפי המינון הנכון.
שלב ד- הוספת הסוכר.
כעת ננסח מכתב נוסף הממוען לבן הזוג שאנו כן מתכוננים למסור לבן הזוג.
נחשוב על בן הזוג , באיזה לשון כדאי להשתמש ,
באיזה אופן בן הזוג שלי יקבל את טענותיי בצורה הטובה ביותר.
המחשבה על בן הזוג, זהו הסוכר שמתווסף לחמיצות .
אני לא רק חושב על עצמי אלא מתחיל באופן מודע להיפתח לבן הזוג.
שלב ה- נחמם את התנור.
נקבע פגישה ונזמין את בן הזוג לפגישה.
הזמנה זו מביאה אותנו להכרה שאנו רוצים קשר, בירור עם בן הזוג.
על אף הקושי לא ניתקנו את הקשר.
לא נטאטא את הכאב מתחת לשטיח ונצבור כעס עד הפיצוץ הבא .
שנית ,ההזמנה מאפשרת גם לבן הזוג הפוגע להביע את עצמו.
בהזמנה, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שלא תמיד נענה מיד, העיקר לקבוע זמן.
הפגישה צריכה להיות בעיתוי נוח ובמקום מתאים לשנינו.
מקום שלא מאיים, נותן בטחון לכל אחד מבני הזוג. כגון מקום ניטרלי בית קפה או בבית, בסלון וכד'.
כדי לברר ולתקן את מהות המריבה. כאן אנחנו מחממים את התנור לפני האפיה.
שלב ו'- הוצאת הפאי לימון מהתנור.
כשמצאנו זמן ומקום מתאימים. אנו מבקשים לשתף את בן הזוג בתחושות הקשות שחווינו.
התנאי להצלחה הוא שיתוף לא האשמה, שיפוטיות כלפי בן הזוג.
יש לעצה זו ערך אמיתי וגם תועלת מעשית.
כאשר אנו מצביעים באצבע מאשימה כלפי בן הזוג אנו חוסמים אותו מלהקשיב אלינו.
להיכנס לתוך הכאב שלנו ומסיטים אותו להתגונן.
כשאנו מאשימים, אנו לא רואים מעבר לעצמנו.
תמיד צריך להפנות את האצבע אל עצמנו ואז אנחנו משתפים ולא מאשימים. כגון: הרגשתי ... ולא אתה... .
שלב ז.'-אכילת הפאי בשנים
בן הזוג מקשיב ממקום פתוח לא ממקום מתגונן.
כלומר לא עונה אלא רק מקשיב.
לאחר שה"נפגע" סיים לשתף מהמקום שלו.
מגיע התור להתחלף.
לרוב משיחה כזו נוצרת אווירה אחרת לגמרי של שיתוף בכאב והזדהות.
רק לאחר שיחה כזו, יש אפשרות לנסות ולראות אם יש משהו פרקטי שאפשר לעשות, בכדי למנוע את ההיפגעות הבאה.
בתהליך הזה אנו מתפנים למצוא פתרונות לעתיד ופנויים רגשית למחול ולבקש סליחה.
אנו פועלים ממקום מודע, ולא ממקום נשלט ולא מודע.
זהו השלב שבו טועמים את הפאי וחולקים את החוויה .
נחזור לזוג שלנו ,לאחר שהשתמשו בכלי "פאי לימון".
להפתעתם ראו שתדירות המריבות ועוצמתם ירדה.
במקומם ,הם נהיו יותר רגישים לשים לב מה מכאיב לכל אחד.
איך אפשר להתחשב בשני בכדי לא להגיע למריבה.
אם בכל זאת הגיע "פיצוץ" ,ידעו שזו הזדמנות להפוך לימון לפאי לימון- לגדול מהמריבה.
נסו וראו ברכה.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com
