בעידן שהוא כה אינדיבידואלי והולך לכיוון המימוש העצמי יש יותר ויותר מיקרים בהם אחד מבני הזוג חוזר בתשובה ואחד לא.
האם במציאות כזו הזוגיות תיתכן?
לאחרונה הגיע אלי זוג הנשוי כמעט עשרים שנה כאשר לפני יותר מעשור אחד מבני הזוג חזר בתשובה.
בקשתם הייתה "אנחנו רוצים להישאר יחד, אך לא יודעים איך?"
צריך להבין שהבעיה היא אינה ככל בעיית זוגיות של חוסר תקשורת זוגית.
התחושה של זוגות רבים אינה רק איך לגשר על פערים גדולים, אלא זו תחושה אחרת לגמרי. התחושה של זוגות רבים היא של נפילת השמים הזוגיים. של גניבת דעת.
הזוג התחתן על דעת שכל אחד ידע מי הוא בן הזוג, מהם ההעדפות שלו. פתאום הכל משתנה. אך זה יותר מורכב !
ישנה לפעמים תחושה שגורם נוסף נכנס בין בני הזוג.
אתבטא באופן חריף, אך נראה לי שתחושתם של זוגות רבים אכן אמיתית. בן הזוג שהשתנה לכיוון זה או אחר בגד עם גורם מחוץ לזוגיות. מאוד קשה עם תחושות כאלו למשוך ולקים זוגיות המושתת על אמון וקשר בריא. מעבר לקושי המעשי ישנו משבר אמון גדול.
אפשר שישמע מדברי אלו שאין אופק וסיכוי, דבר נכון במקרים מסוימים. לפעמים יש צורך לפרק את החבילה לטובת השלימות הנפשית של בני הזוג. אם יש ילדים לטובת השלימות הנפשית שלהם, שלא יגדלו לעולם שסוע עם חוסר כבוד להורים שלהם.
עם זאת, אני מאמין שיש הרבה פעמים אפשרות לשיקום הזוגיות ואף לחזק אותה למקומות שהזוג לא האמין שיכול להגיע אליו, מתוך כבוד הדדי.
המחשבה הרווחת היא, שאחד מבני הזוג יוותר על אמונתו ויבוא לכיוון השני או ששני בני הזוג יחיו מתוך וויתור הדדי על אמונתם, אך זה לא הכרחי.
אפשר לראות את המצב שנוצר כהזדמנות לכבוד יותר עמוק אחד כלפי השני, הזדמנות להקשבה יותר עמוקה האחד כלפי השני, לבירור מהותי, מה מקשר את הזוג ומה בונה את הזוגיות שלהם, מהו עולם הערכים המשותף ביניהם.
איך מגשרים על שונות, איך רואים את השונות לא כמפרידה אלא כמעשירה.
לעניות דעתי, הדבר הראשון שבני זוג במצב הזה צריכים הוא להיות מוכנים לתהליך, לא למשהו שהוא אינסטנט אלא לעבודה. שנית, להיות מוכנים לצאת ממקובעות מחשבתית לגבי אמונתו של בן הזוג, להיפתח להתנהלות שאין בה כוחנות מכל סוג שהיא.
נבחין בתופעה מרתקת:
מחד, זוג הבונה את הזוגיות שלו משוכנע שהוא מכיר לפני ולפנים את בן זוגו, היכרות שמעניקה ביטחון וקביעות בזוגיות.
מאידך, כל אחד מבני הזוג מתפתח ומשתנה ועל דעת זה אנחנו בונים קשרים חברתיים. איך הקביעות וההתפתחות- שינוי, דרים בכפיפה אחת?
כל זמן שהשינוי שכל אחד עובר הוא בגבולות "העיכול", בני הזוג עדין מרגישים ביטחון, שהאדם שאנחנו מכירים הוא אותו אדם.
אך אם השינוי הוא יותר מאותם גבולות שאנחנו מסוגלים "לעכל", נחוש חוסר בטחון ויציבות זוגית.
לדוגמא, אם האישה הייתה רגילה להרגלי לבוש ואופנה מסוימים ופתאום שינתה באופן קיצוני את ההעדפות שלה, דבר זה עלול לטלטל את הביטחון שיחוש הבעל.
בשונה מהדוגמא, כאשר אחד מבני הזוג חוזר בתשובה יש תחושה שלא בן הזוג הוא זה שהשתנה, אלא הוא נפל ברשות אחרת ששינתה אותו, דבר שמביא לכעס גדול ולחוסר מוכנות להיפתח להקשיב ולהבין, כאן עלול להתפתח מאבק כוחני בן בני הזוג.
לכן, כשלב ראשון את המבט הזה צריך לשנות.
כל זמן שהמבט הזה לא משתנה, יש קיר המפריד בין בני הזוג, קיר לא עביר, קיר המוליד כתגובה תחושות של כעס, עלבון וריחוק הדדיים.
אם ננסה להתבונן על המציאות הזו בהקשר אחר הדבר יראה לנו הרבה יותר מובן ופשוט.
נניח לרגע שאחד מבני הזוג החליט, לאחר שנחשף לטרנד של אורח חיים בריא, לשנות את אורח חיו ולהיות טבעוני.
ברור שהשינוי יתבע שינוי משפחתי וברור שהשינוי בא בגלל שבן הזוג השתנה, ולא בשל גורם חיצוני שהתערב.
כך נכון גם לגבי שינוי בעקבות התחזקות רוחנית.
הקושי מתעורר בגלל חוסר הבנה וידיעה בכל הקשור לעולם הרוחני, לכן נדמה שיש רשות אחרת הלוקחת פיקוד.
העצה הראשונה שאני מציע במצב שאחד מבני הזוג מחליט לחזור בתשובה היא, שבני הזוג יבחרו אדם שידריך אותם. עוד לפני ההתמודדות המעשית - טכנית, מהי המשמעות של השינויים שהאדם החוזר בתשובה עובר? מהי המשמעות עבור החוזר בתשובה עצמו?
ישנה משנה מפרקי אבות הנותנת פתח להתמודדות עם המצב.
משנה מסכת אבות פרק ה' (1-2)
"כל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעולם..."
איך תתכן אהבה שאינה תלויה בדבר?
הכוונה, כשיש אהבה שהיא לעיצומו של אדם, למידות היסודיות של האדם, אזי זו אהבה שלא בטלה לעולם. אך אם זו אהבה שהיא תלויה במעשים מסוימים, באינטרס מסוים, זו אהבה שתלויה בדבר והיא לא תחזיק מעמד.
באופן יותר מהותי נדרשים כלים להקשבה עמוקה בין בני הזוג כדי להבין האחד את השני, להבין מה גרם לבן הזוג לרצות בשינוי, להבין מהם הנושאים המהותיים בהם נשאר בן הזוג אותו אדם אם אותם שאיפות ורצונות, לראות מהם התחומים בהם בני הזוג שותפים. אוהבים יחד לעשות ולחוות.
נדרש להתבונן במה כל אחד מבני הזוג מעריך ומכבד את בן זוגו, שכן בלא הערכה זוגית קשה להחזיק זוגיות בריאה.
לפני שמבליטים את המפריד, יש צורך לראות מהם הדברים שאוהבים לעשות יחד, לעשות אותם גם אם זה דורש מאמץ.
בעבר הדרכתי זוג שמאוד אהב לטייל יחד, לפני שאחד מבני הזוג חזר בתשובה הם היו מטיילים בשבתות, אך לאחר שהגבר חזר בתשובה האישה המשיכה לטייל עם חברים, כאשר הבעל נשאר לבד בבית. ברור שהמצב הכביד על שניהם.
ראשית, הצעתי להם להמשיך ולטייל בפורמט שונה באמצע השבוע, שנית, למצוא דברים מהנים לעשות יחד בשבת.
שאלתי את האישה "מה הם היו עושים כאשר מזג האוויר לא אפשר לטייל? לפני החזרה בתשובה", היא ענתה, שהם אהבו לשחק במשחקי שולחן בבית.
הצעתי לה שתחשוב שכעת מזג האוויר לא מרשה לטייל ושתנסה לחשוב על בילוי יצירתי עבור שניהם.
השינוי התודעתי הזה עשה להם נפלאות, הם לא רק התעמתו אחד עם השני נהנו אחד מהשני. ברור שמהלך כזה דורש גמישות מחשבתית ופתיחות אחד כלפי השני.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שחזרה בתשובה עושה את החיים מאוד מורכבים בנושאי כשרות, שבת ויחסי אישות.
בנושאים אלו אני חושב שמאוד חשוב לקבל הדרכה, כיצד לעבור את השינוי באופן נכון ומעשי כך שיתאים לכל זוג באופן ייחודי על מנת שלא לעשות שינויים מתוך חוסר ידיעה.
כמו כן, נצרכת גמישות והסכמה על דברים מעשיים בכדי שהזוג ימשיך יחדו.
העיקרון שמאוד עוזר, זוהי העובדה שאף אחד מבני הזוג לא לוקח אחריות רוחנית ואחרת על בן זוגו.
כלומר, אם בן זוג אחד החליט לחזור בתשובה, הוא לא יכול לקחת אחריות רוחנית על בן זוגו, אלא בן זוגו צריך לקחת אחריות על חייו וכך נמנע המון מתח מיותר. כמובן שהדבר נכון גם הפוך.
הייתי רוצה לסיים מאמר זה בשתי נקודות נוספות.
תהליך של למידה המוצע במאמר הוא אינו תהליך קל, אך הוא תהליך עמוק היכול להעשיר את הזוגיות בקשר עמוק ומשמעותי יותר, בחברות אמיצה יותר.
תהליך זה נכון לא רק לזוג עצמו אלא יש לתהליך כזה השפעה ודאי על הילדים וגם על הסביבה.
עם ישראל זקוק ללמוד להעמיק את המבט אחד על השני מעבר למבט השטחי.
לכאורה הקורא דברים אלו עלול לחשוב שאם הוא נמצא בזוגיות זהה למצב המדובר, הדברים לא שייכים אליו ואינם נוגעים לו.
אני חושב ככל שבני זוג צריכים לדאוג תמיד ל"התעדכן" במה בן הזוג משתנה ומתפתח וכך הזוגיות של כולם תתחזק.
לסיכום:
אני חושב שמציאות בה אחד מבני הזוג משתנה באופן קיצוני או אף אם מלכתחילה יש שוני בין בני הזוג שהאחד דתי והשני לא, זוהי מציאות מורכבת שבה לא תמיד אפשר לגשר על הפערים.
עם זאת, פעמים רבות אפשר לבנות מערכת יחסים עמוקה מתוך העמקת הקשר ולמידה מהו העיקר ומהו הטפל, למידת כלים להקשבה מתוך הרבה כבוד הדדי, העמקת המכנה המשותף והבנת הגבולות של כל אחד.
בהצלחה.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות ואת חיי המשפחה שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com
