השבת האבידה הזוגית

מבט זוגי ומשפחתי לפרשת כי תצא תשפ"ב
פרשת השבוע הינה המשך ישיר של הפרשה הקודמת, אך לעומתה אך מבליטה את מקרי הקיצון שבחיים. אם בפרשה הקודמת עסקנו במערכת המשפט כעת אנו עוסקים בכל מיני מצבי קיצון כגון, דין הקבורה של מי שנענש בעונש מוות, נישואין העולים על שרטון, דיני שבויה ועוד.
הפעם אתבונן בשני תכנים משותפים לכמה וכמה דינים בפרשתנו.
המקרה הראשון הוא במצוות השבת אבידה: הביטוי החורז את המקרים שבהם אנו מצווים להשיב אבידה הוא "לא תוכל להתעלם". כלומר, המצב הטבעי הוא שאדם ילך ויתעלם ממה שאינו שלו במיוחד שהוא מחוייב להשיב ולא לקחת לעצמו. אם היו מתירים לאדם לקחת לעצמו כל דבר שהוא מוצא, ברור שאדם לא היה מתעלם. אך כאן ישנו ציווי לא רק שלא להתעלם, אלא להשיב לבעלי האבידה. אם בעל האבידה לא יידוע יש לשמור את האבידה עד שימצא בעליה.
בהחלט זהו מאמץ לא להתעלם. התורה מרחיבה ומפרטת מה נחשב לאבידה "וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאת לא תוכל להתעלם".
התורה מבקשת מכל אחד מישראל לפתח רגישות מיוחדת לכל דבר שהזולת יכול בהיסח הדעת לאבד, לרבות אושרו הנפשי של הזולת.
ישנו פן נוסף במצוות השבת אבידה והוא, להחזיר כל דבר למקומו הראוי לו לעצמיות שלו. לכן אבדה שאינה במקומה המצווה היא להחזיר אותה למקומה, לעצמיות שלה למרחב הביתי שלה.
ישנם עוד כמה נושאים בפרשה המתכתבים עם רעיון זה, כגון: "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה...". כל אחד שייך למגדר ברור ולכן אושרו הוא בהקשר המתאים לו ולא בלבישת תדמית הזולת.
בהמשך הפרשה התורה אוסרת לזרוע כלאים ולחרוש בשור ובחמור יחדיו, נושא שקשור לאותו הרעיון שכל דבר צריך להיות נאמן לעצמיות שלו בלא ליצור מציאות מעוותת. חמור ושור יחד לא יכולים לעבוד בהרמוניה, לכן לא חורשים יחד. לזרוע כלאים זה לאלץ את המציאות למקום לא מתאים כפי שנבראו בבריאת העולם.
שני הרעיונות הללו: תשומת הלב והרגישות לנושאים שמחוץ לאיזור הנוחות של הפרט. הדאגה פן המציאות יוצאת מהגדר המתאים לה, הדאגה להיות נאמן לעצמיות. הם מסרים כל כך חשובים בכלל וחשובים במיוחד לעם אשר עלול להצליח והתמלא בתחושת גאווה כוחי ועוצם ידי וממילא יתנהל בגסות וחוסר רגישות כלפי הסובב.
המערכת הזוגית בהגדרתה היא היציאה מהמרחב האישי מאיזור המוכר והנוח וכניסה להוויה חדשה. זוהי תנועה נפשית לא פשוטה. הקב"ה נטע בנו נס שבו החברות והמשיכה ההדדית עוזרים מאד לתהליך. אך לאחר זמן מתפתחת מעין התמודדות הדדית ובה כל אחד מבני הזוג מנסה לבסס את מעמדו, את המרחב האישי שלו.
לפעמים מתוך חוסר תשומת לב הדבר מביא למצב שמי מבני הזוג מרגיש שלא רואים אותו, הוא הולך לאיבוד. כאן נדרשת ההדרכה של התורה "אל תתעלם, השב תשיבם".
המגמה העליונה של המערכת הזוגית היא להשיב האחד לזולת את האבידה שלו, את מעמדו. אין מטרה להיות עליון, זה על זו, אלא כל אחד עושה כמיטב יכלתו בכדי שהזולת יוכל להיות הכי נאמן לעצמיותו. הדבר לא נעשה בניגוד לחברו, אלא בהשלמה לחברו.
כלומר המערכת הזוגית אינה זירה ובה תחרות בין שניים, אלא פלטפורמה ובה כל אחד מסייע לזולת לבטא את עצמו באופן הכי נאמן. הדרך לכך היא בשימת לב לפרטים הקטנים מתוך מבט כולל ולא לראות כל אחד את עצמו בניגוד לחברו.


אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com