מבט זוגי ומשפחתי לפרשת שמות תשפ"ד
ככל שהמלחמה נמשכת זוגות רבים נקלעים למתחים גדולים. ככל שהמלחמה מתארכת ההכרה הגדולה שהקיפה את כולם פוגשת את הקשיים של הזוגות. כתוצאה מכך הזוגות משלמים מחיר זוגי, נוצר ריחוק בין בני הזוג במישור הפיזי וגם רוחני נפשי, נוצר מתח גדול שאופף את כולם.
המתחים הללו יוצרים מעוררים מחלוקות שנדחקו הצידה ולפתע הם צצים בעצמה.
זוגות פונים ושואלים איך אפשר להמשיך ולהתמודד עם המתחים הללו? לא רק בהישרדות זוגית אלא אף לצמוח מהם?
ניתן ללמוד מפרשת השבוע שפותחת את ספר שמות – פרשת שמות על הנושא.
התורה מתארת מציאות כמעט שאינה נתפסת של עם ישראל בתחילת הספר, המציאות הזו חוזרת גם אצל משה רבנו. בתחילת הפרשה התורה מתארת את המצב של עם ישראל "וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ..".
על פי ההיגיון ככל שישעבדו את ישראל הילודה תלך ותתמעט. כך אמנם חשב עמרם אביו של משה אך חכמינו ביארו שמרים בתו אמרה לו באם יגרשו הבעלים את נשותיהם ותפסק הילודה המציאות תהיה יותר חמורה מאשר גזרת פרעה, הוא גזר על הזכרים ואילו הפסקת הילודה ופירוק הבתים היא חמורה פי כמה. וכך התורה מתארת את המילדות "ותיראנה המיילדות את האלוקים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים".
משה רבנו גדל אצל פרעה עד גיל עשרים ויוצא אל אחיו ורואה בסיבלותם ורואה איש מצרי מכה איש עברי ולא יכול להשאר אדיש ומגיב מיד. לאחר גלות של שישים שנה בדרכו חזרה למצרים, משה הוציא את בני ישראל משעבוד מצרים, אך אז ה' מבקש להענישו. ציפורה מבינה שהדבר נובע בעקבות שלא מל את בנם ומיד מלה אותו ומשה ניצל. מה משמעות הדבר?
הפרשה כולה נעה סביב הציר בין המבט הפרטי המנותק מהמבט הכללי ובין המבט הפרטי המתעלה מכח הכלל. פרעה חשב שככל שבני ישראל ישתעבדו הם ילכו ויתמעטו כדרך הטבע, כאשר שכל פרט חושב על עצמו. אך למרבה ההפתעה קרה ההפך, בני ישראל רואים את החיים הפרטיים, מתפרנסים מכח המבט הכללי וכך המיילדות העבריות ממשיכות לילד את בני ישראל ועל אף הכל בני ישראל ממשיכים לגדול. כאשר משה יוצא לשליחות הוא כל כך מרוכז בשליחות הכללית עד כדי כך שהוא לא מל את בנו, אז ציפורה מבינה שאין ניגוד בין הפרט לכלל אלא הם משולבים.
בימינו כאשר עם ישראל נמצא בשעת מבחן. מבחן במישור ההנהגה ואף במישור הפרטי של כל אחד ואחד ושל כל זוג וזוג.
האם נבחר להסתכל על החיים רק במבט של הישרדות וממילא כל זוג ינסה לטפח את הפרטיות שלו? או שמא נתעלה למבט שאנו שותפים למאמץ כללי וגדול ואם כך גם החיים הפרטיים יקבלו משמעות וערך נוסף ועמוק יותר?
מבט כזה מאפשר מעט אורך רוח גם בהתייחסות למתחים העכשווים. אורך הרוח מאפשר ברמה הפרקטית לבחור מה עיקר ומה טפל. הוא מאפשר הפיכת רגעים קטנים של ביחד לרגעים קסומים. השאלה היא המבט והשייכות.
האם אנו בוחרים להתעלות לתחושת שותפות כללית או שאנו בוחרים לקחת את עצמנו להסתכלות הישרדותית?
במישור המעשי, שיתוף זוגי בקשיים מתוך הכרת הערך מאפשר לבני זוג לחזק האחד את השני בהתמודדות המעשית בקושי הריחוק ונפילת העול על אחד מבני הזוג.
נקווה שנצליח בימים אלו להתעלות ולחזק זה את זו.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com