האם חשוב להתעכב על אירועי העבר?

מבט זוגי לפרשת חיי שרה תשפ"ב
הפרשה עוסקת בהעברת ה"מקל" מאברהם אבינו ושרה אימנו לדורם של יצחק אבינו ורבקה.
ברגעי מעבר תמיד נחשפת מעלתם המשמעותית של הדור הקודם. הפעם אתבונן בקו המנחה אצל אברהם אבינו, קו מנחה בעל השלכות עד ימינו אנו.
בפסוק השני בפרשה אברהם בא "לספד לשרה ולבכתה". הפסוקים הבאים מתארים את המשא ומתן של אברהם אבינו בקניית אחוזת הקבר - מערת המכפלה. התיאורים הם מאד תכליתיים. בתוך רצף התיאור התכליתי הביטוי "לבכותה" מופיע כחריג, ישנו תיאור רגשי מאד עצמתי. מה הוא בא ללמד? ישנה חוקרת דגולה הדר' אליזבת קובלר רוס, שעסקה רבות בליווי אנשים החולים במחלות סופניות בדרכם האחרונה, היא כתבה ספר חשוב בשם "המוות חשוב לחיים". בספר היא מתארת עד כמה היא למדה מניסיונם של אחרים על החשיבות הרבה של סגירת עניינים לא פטורים בין בני אדם. העולם התכליתי משתדל לא להתעכב על עניינים רגשיים שאין בצידם תועלת תכליתית. העיקר זה להתקדם הלאה לא ל"טחון מים". משהו אירע, אל תתעכב תתקדם הלאה. אין חשיבות למה התרחש אתמול ישנה חשיבות למה יתרחש מחר וכך הלאה בזה הסגנון.
לאור מחשבה שכזו העיסוק של אברהם בקבורת שרה אימנו היא יעילה וחכמה אך מדוע גם לבכות. אלא שהתורה רוצה להדגיש כיוון שונה בתכלית. יש חשיבות מהותית מאוד לבכי ולעיבוד חווית הפרידה משרה אימנו. ישנה חשיבות רבה לסגירה נכונה של פרק זה בחיים, זוהי למעשה הקבורה האמיתית והמכובדת ביותר, לתת מקום מעשי אך לא פחות מכך, רגשי לאירוע כה מטלטל.
כהמשך לרעיון הנ"ל אברהם אבינו מתואר כזקן ובא בימים. שוב ניכר שישנה כפילות, בעל ה"שפת אמת" מבאר שהכפילות מדגישה רעיון מאד עמוק המשלים את הנאמר לעיל. אברהם אבינו לא חי חיים של זרימה, חיים בהם כל יום חדש מעמעם ודוחה את היום הקודם. אלא הוא חי חיים שכל יום עמד והיה משמעותי, אברהם אבינו לא חי בחרטה מתמדת על מה שלא הספיק או על מה שעשה, אלא חי חיים מגמתיים שכל יום התווסף לחברו. החרטה שוקלת טונות אך המעשים שוקלים גרמים.
אברהם חי את המציאות ולא את האשליות של אילו ואילו - כל יום היה אסוף ומשמעותי לא נשאר כחשבון פתוח.
ומכאן התורה מתארת את אברהם אבינו לפני פרשת מציאת רבקה על ידי אליעזר עבד אברהם. וה' ברך את אברהם בכל. ואף על פי כן אברהם מבקש שאליעזר ילך להביא אישה מארצו וממולדתו. אברהם אבינו מבין שמי שנכנס למשפחת אברהם חייב לעבור תהליך של "לך לך" חייב להתעלות, לא להישאר במקום. הכיוון העולה מהמפגש עם אברהם אבינו הוא לחיות את היום ובנוסף לאסוף את היום לכיוון המחר. לא להישאר במקום, להתעלות.
אפשר להתבונן בחיים הזוגיים כחיים מאד פרקטיים ומהר מאד החיים יכנסו לתיעול של שגרה, אך מאידך אפשר להיות במקום האוסף את כל מה שפוגש זוג בדרכו, את המשברים, החוויות והשמחות, לא לטאטא מתחת לשטיח. להיות במקום המישיר מבט למחר, ליעדים משתנים.
היכולת להכיל "גם וגם" היכולת הזו היא המתכון לקשר יציב ובטוח.


אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com