אם נתבונן בהגדה נבחין בכך שמעבר להיות ההגדה טקסט לימודי, היא מהווה כתב חיזור והוראות לזוגיות מוצלחת בין כנסת ישראל והקב"ה. לא בכדי אומרים בקהילות ישראל את מגילת שיר השירים בסוף ההגדה. מגילת האהבה בין כנסת ישראל להקב"ה.
ננסה להתבונן בשלבי ההגדה והסדר ולדלות עצות טובות לזוגיות בריאה ושמחה.
ראשית נתבונן בדברי רבן גמליאל "כל מי שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו. ואלו הן פסח מצה ומרור.
מה מסמלים שלשת הדברים הללו?
פסח, מלשון דילוג כפי שמופיע בהגדה שה' פסח על בתי בני ישראל בעת מכת בכורות.
מרור - על שם המרירות והקושי, המצה - על שם, המציאות לפני ההרכבה והתפיחה, מציאות טהורה
לא רק במצרים היה קושי והייתה גאולה ודילוג מעל למציאות.
חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים.
כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח.
החיים בכלל הם מסע וזוגיות בפרט בוודאי הוא מסע.
ישנם שלשה מוקדים למסע האמורים להוות נר תמיד לאדם במסעו.
ראשית, ההכרה שלמסע יש תכלית ישנה מגמה לאן אנחנו שואפים להגיע.
זוהי המצה - המציאות הטהורה בלא תוספות.
כמו כן, ההכרה שלכל מסע ותהליך ישנן נפילות, ישנם מקומות קשים המניעים את האדם לצאת מהמיצרים שלו להשתנות ולגדול.
אי אפשר לוותר על המיצרים אחרת אין גדילה.
אמנם תוך כדי התהליך המיצרים עושים את החיים מרירים, אך בסופו של דבר הם הכרחיים.
ולבסוף הפסח, הפסח זו היכולת לדלג להשתנות לצאת מפרדיגמה אחת אל השניה ולגדול.
היכולת לדלג בין ההווה הקשה ובין המגמה, החלום, היא המאפשרת את היציאה לחירות, היא הנותנת כח, כמו בחיים של הפרט כך בחיי כל זוג.
לכן מומלץ לכל זוג לחשוב יחד מהי ה"מצה" שלהם מהן נקודות ה"מרור" שלהם ומהו ה"פסח" שלהם בעזרתו הם פוסחים בין המרור לעבר החלום שלהם.
סימני הסדר הם סימני הדרך לזוגיות שמחה ובריאה.
הסימן הראשון בו ארצה להתמקד הוא "יחץ".
יחץ זו החציה של המצה בכדי להשאיר חצי לסוף הארוחה - לאפיקומן, לקינוח.
לרוב אנשים חיי בתודעה עכשווית, מה מתרחש כעת , פה ועכשיו. אך האמת היא שבחיים מלאים יש ההשראה מן העתיד אל ההווה ולהפך.
צריך ללמוד לחצות את החיים לחיות את העכשיו אל מול חלום עתידי, אל מול מגמה.
כך לחיים יש יותר משמעות והכוחות מנותבים בצורה נכונה, כך גם בזוגיות. צריך שלכל זוג יהיה חלום משמעותי וערכי. החלום הזה נותן כח ומשמעות ליום יום. היכולת לחצות את החיים.
מחד, להתבונן בדרך איך לעבור את היום עם כל המטלות ומאידך כל הזמן לחשוב איך ובמה לרומם את החיים.
מה יהיה ה"מנה האחרונה" של הזוגיות, של הקינוח. לשם שואפים ומכוונים את הכוחות.
לאחר היחץ נתבונן ב"מגיד".
במגיד ישנם כמה מרכיבים, המרכיב הראשון הוא השאלות: אי אפשר לגדול אם אדם לא שואל מה נשתנה, מה ההבדל בין היום לאתמול.
ככל שההתבוננות תכלול פרטים רבים יותר אזי הגדילה של האדם, המבט שלו על החיים משתנה והופך רחב יותר.
בזוגיות כל הזמן ישנם שינויים, כל זוג חייב לשאול את עצמו מה נשתנה.
ככל שזוג יראה מה נשתנה בעין טובה, הוא יוכל להודות על הטובה ולראות מה אפשר לשפר בכדי להתקרב למטרה המשותפת.
בהמשך המגיד ישנו דיון מרתק על כמות המכות בהן לקו מצרים.
מה משמעות השאלה הזו הרי מופיע שהמצרים לקו עשר מכות?!
בעולם נרטיווי אנחנו יודעים שלכל אחד ישנה זווית אחרת בה הוא רואה את העולם.
כל זווית היא חלק מהמכלול השלם, התמונה מורכבת מהרבה תמונות קטנות.
וזהו עיקר מצוות סיפור יציאת מצרים. המצווה היא לראות את כל הזוויות.
בזוגיות אחת הסכנות הגדולות היא לראות את הסיפור, את הנרטיב של אחד מבני הזוג כעובדה בלעדית.
האמת, שזוגיות היא דו שיח מתמיד של סיפורים שונים. היכולת להקשיב לסיפור של הזולת. להיות איתו, לא לבקר אותו ובכך להרכיב תמונה כוללת - זו המשימה.
לכן בסימן הזה יש צורך ללמוד את חוכמת ההקשבה והסקרנות אל מול מקומו של הזולת.
הסימן האחרון בו נתבונן הפעם הוא ה"ההלל".
ככל שמתבוננים בסיפור של היציאה מהמרור אל עבר המגמה הסופית, ממש פורץ החוצה הודיה על כל הטוב והחסד.
היכולת להתבונן ולראות איך הזוג הצליח לא להתקבע באתמול אלא התקדם אל עבר מציאות חדשה, למד על עצמו ועל זולתו דברים חדשים. כיצד הצליחו בני הזוג לא להתקבע בהתנהגויות ישנות ואימצו דפוסים חדשים. כיצד הצליחו להקשיב יותר בניהם וכיצד הצליחו לראות את חוט החסד שה' משפיע.
על כל אלא יש להגיד הלל.
יהי רצון שנזכה הפסח לצאת לגאולה שלמה בכלל ובפרט
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com