מבט זוגי ומשפחתי לפרשת תולדות
בפרשת השבוע אנו פוגשים את דמותו של יצחק אבינו, הפרשה עומדת על מעשיו, על הנהגתו ועל פועלו.
ברצוני להתמקד בשתי תנועות של יצחק אבינו, שתי תנועות ייחודיות שאפשר לאמץ וללמוד מהן רבות לחיינו.
ראשית, יצחק נשא את רבקה כשהיה בן ארבעים ויחד הם ציפו לפרי בטן במשך כעשרים שנה, כך שיעקב ועשיו נולדו כשהיה בן שישים. ההלכה מתירה לפרק את החבילה לאחר עשר שנים בהם לא זכו זוג לפרי בטן, בכדי לנסות לזכות בפרי בטן במערכת יחסים אחרת.
ולעומת זאת, יצחק אבינו פועל בדיוק להפך, הוא אינו מפרק את החבילה ומוסיף ומתפלל "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו", כלומר הוא מתפלל "לנוכח" – "כנגדה" - כאשר בכל תפילתו היא מולו.
שנית, לאחר לדת עשיו ויעקב התורה מתארת את יחסו של יצחק אבינו אל אבימלך מלך פלישתים. על אף כל ההתנכלויות של הפלישתים יצחק אבינו ממשיך לחפור עוד ועוד בארות. ממשיכה התורה ומתארת שבשנת בצורת יצחק אבינו זורע ומוציא פי מאה תבואה.
מעבר לתיאור השפע שהוא ממש נס, התורה מתארת את גודל אמונתו של יצחק אבינו שנובע מחיבור למציאות שהיא מעבר למציאות הריאלית - קשר לחזון אלוקי. יצחק אבינו מופיע בתוך המציאות, הוא מתעסק בעפר, הוא חופר בארות, זורע שדה כשבפועל כל כולו מונע מתוך חיבור לחזון שמגיע מעולמות עליונים.
שתי התכונות הללו הן היסוד לבניין כל בית ומערכת זוגית. לבנות בית וקשר זוגי בעולם כל כך מורכב זו משימה שהיא מסע לעולם של אי וודאות. ישנם כל כך הרבה מרכיבים ומשתנים במערכת הזוגית בה שני אנשים שונים שכל הזמן מתפתחים, כך שהסיכוי שהבניין לא יסבול זעזועים הוא כמעט אפסי. היכולת לייצב את הקשר הזוגי מותנה באמונה של כל אחד מבני הזוג האחד בזולתו והאמונה בחזון הזוגי שהוא הרבה יותר גבוה מהביטוי המציאותי. רק מכח אמונה כזו אפשר להמשיך.
אך מהו אותו הדלק שמממלא את מצבורי האמונה? "ויעתר יצחק לנוכח אשתו", כלומר, לא תפילה שהיא ממוקדת באדם הפרטי, אלא תפילה שנובעת כל כולה מהמחשבה על הזולת, מבט מאמין בזולת.
ייתכן וכרגע לכם הקוראים יש קושי, אך בעזרת אמון, ואמונה בפוטנציאל הטמון בזולת ובקשר הזוגי תצליחו!
האמון הוא נקודת המוצא
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com