מבט זוגי ומשפחתי לפרשת חקת, תשפ"ב
הנושא שפותח את פרשת השבוע הוא ההיטהרות באפר הפרה האדומה. כל העיסוק ב"פרה אדומה" פשוט אינו מובן החל מהאופן בו מכינים את אפר הפרה וכלה באופן בו משתמשים בו. יתרה מכך, הצורך בהיטהרות גם הוא לא מובן על פניו.
כפי שמופיע במדרש: גוי אחד שאל את רבן יוחנן בן זכאי מה עניין פרה אדומה, זה נראה כמין כשפים? ותשובתו של רבן יוחנן הייתה כבמעין הסכמה, גם לנו יש סוג של טכס לגירוש רוח התזזית. תלמידיו אמרו לרבי יוחנן בן זכאי לזה דחית בקנה (בקש) ולנו מה אתה אומר. השיב להם חוקה חוקקתי ואין אתם רשאים להרהר אחריה.
המיקום של פרשת חוקת לאחר פרשת קרח אינו מקרי, החוקה מבררת עד כמה עם ישראל מוכן להיות נאמן לדרך ולאמת. חוקה שהיא למעלה מההבנה האנושית שלנו.
בדיוק על זה חלק קורח, הוא רצה להבין ולראות את ההגיון של ההנהגה האלוקית את עם ישראל. המוכנות להליכה נאמנת אחרי ה', על אף שישנם מהלכים שהם מעבר להגיון שלנו מאפשרת סוג של בטחון – "שלח יהבך על ה' והוא יכלכלך". פרשת חוקת היא התיקון לפרשת קרח וההקדמה לפרשת בלק.
התבוננות בעולם הסובב אותנו מביא אותי לא פעם למחשבה שהערך המאוים ביותר מבחינה תרבותית הוא ערך הזוגיות והמשפחה. כערך שאמור להיות נצחי - לא זמני, רק לכמה שנים וכד'. כשחושבים, מדוע הערך הזה כה מאוים?
אחת הסיבות היא הקושי שלנו למחויבות ולנאמנות. כלומר, כל זמן שהאדם מבין למה הוא צריך להיות נאמן ומחויב אזי הוא מסוגל לבצע זאת, אך ברגע שהוא אינו מבין מדוע, שם הנאמנות נגמרת. מדוע להיות נאמן למי שנוהג או מבקש דברים שאני לא מבין או לא מקבל?
והרי אין שני בני אדם שדיעותיהם שוות - לכן תמיד יגיע הרגע לאי ההסכמה הנובעת מאי הבנה האחד את השניה. ברגע הזה ברית הזוגיות בסכנה.
אעמיק מעט ברעיון הזה. האגד המדביק בני זוג זה לזו הוא לא רק אהבה, אהבה היא תוצאה. האהבה היא תוצאה לתחושת הביטחון שיש לבני הזוג בעצם הקשר הזוגי. אותו הבטחון מושג ע"י ההרגשה שבן הזוג יהיה שם במרחב הזוגי תמיד בלא התניה.
הכוונה שהוא יהיה שם לא רק כשהשני הגיוני, צודק ונוהג כשורה, אלא אף ובמיוחד כאשר בן הזוג נמצא במקום חלש או מופיע באופן לא מובן. הדברים האלה מתקבלים כאשר מדובר לא עלינו בחולי. מי מבני הזוג חולה השני יעמוד לצידו בנאמנות. אך כאשר מי מבני הזוג מבקש משהו שהשני לא מבין או מתנגד. או שמי מבני הזוג נפל באיזו שהיא נפילה, ולא התנהל במיטבו, אז מצופה שתהיה נאמנות מפני שהאגד הזוגי לא מותנה במשהו חיצוני מעצם ההערכה והקשר האחד לשני. הוא אינו תלוי בשום גורם חיצוני. רק אז בני זוג חשים בטחון להיות בקשר הזוגי.
ההשלכה לרעיון הזה היא שבמרחב הזוגי השאלה מי צודק, או מה נכון, או האם אני מבין אותך, הן שאלות שלא תמיד רלוונטיות.
השאלות שצריכות להשאל הן, האם אנו כבני זוג כנים זה עם זה, משתפים ומעריכים זה את זו עד כדי מוכנות ללכת אל מעבר ההבנה
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com