מבט זוגי ומשפחתי לפרשת ניצבים וראש השנה
פרשת השבוע עוסקת בפרשת ברית מואב, מעין חזרה על מעמד מתן תורה בהר סיני. אך ישנם כמה נקודות אותם מדגישה התורה. הנקודה העיקרית בפרשה היא התשובה והתהליכים הנדרשים בכדי לחזור בתשובה. לאורך כל הפרשה נדמה שישנם שתי יסודות החוזרים על עצמם האחד הוא קבלת אחריות והשני ההכרה ביכולת הבחירה המאפשרת תיקון ותשובה. ההכרה בקבלת אחריות היא תפיסה הפוכה מראיית המציאות כגורלית. בראייה כזו אדם כבול ואינו יכול לשנות כלום.
הפרשה פותחת בבצורה ייחודית מאוד "אתם ניצבים", לא עומדים אלא "ניצבים". להיות ניצב בשונה מלעמוד זו עמידה משמעותית מלאת עוצמה. העוצמה נכונה לאותו הרגע ולעתיד לבוא, מפני שהברית נכרתת לא רק עם ההווה אלא עם העתיד והעבר, כך ישנה פרספקטיבה רחבה "כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה'... ואת אשר אננו פה עמנו היום".
צורת המבט הזו מוציאה את האדם ממרחב פרטי למרחב של אחריות כללית ומכח זה עם ישראל נתבע לקחת אחריות.
התורה מתארת את ההשלכות על הבחירות של היחיד ושל הציבור - שוב חוזר מוטיב האחריות והבחירה.
בסוף הפרשה מוזכר התהליך של התשובה. מתואר תהליך הדרגתי של התקרבות בו עם ישראל בוחר לקחת אחריות על גורלו ומתחיל להתקרב והקב"ה מצידו מראה לעם ישראל את פניו ומקרב אותנו שלב אחר שלב עד לגאולה האחרונה. כלומר, בלקיחת אחריות אפשר לשנות את המציאות. הרעיון היסודי הזה מתומצת בפסוקים בסוף הפרשה "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". רעיון התיקון והתשובה הוא לא רק יסוד העמידה של כל אחד בפני בוראו כעם, אלא יסוד אולי המרכזי ביותר בזוגיות. כבני אדם אנחנו מגיבים למצבים, לסיטואציות. העמדה הרואה את החיים כתגובה ל... היא עמדה שהרבה פעמים מעקרת את האפשרות ליזום, לשנות ובעיקר לתקן. כי תמיד הזולת, המציאות הם "האשמים" בתגובה. כאשר המצב הוא טוב אזי זה לא משנה מי הגורם כי המצב טוב. אך כאשר יש קושי המוביל לתחושות של תיסכול ושל חוסר אונים אז ראיה כזו היא הרסנית. באותה מידה שהאדם מגיב למציאות הוא גם מחולל אותה.
השאלה היא האם מוכנים לקחת אחריות ולבחור?
בכדי לקחת אחריות צריך לקבל את הנחת היסוד שכל אחד מבני הזוג הוא חלק ומחולל את הזוגיות. רק מתוך מבט כולל שכזה אפשר לקחת אחריות ולבחור לשנות את המציאות בפועל ובעצם הגישה כלפי המציאות.
נפגשתי בעבר עם בעל שאשתו נפלה למשכב במחלה מאד קשה. ברגע הראשון הבעל ראה את עולמו מתרסק לנגד עיניו, הוא ראה את עצמו כקרבן שלא בטובתו למציאות. אך ברגע שהוא היה מוכן מתוך אחריות לקשר לעצמו ולאשתו ולקחת אחריות על המציאות הוא התחיל להתבונן בזכות שיש לו להיות ולתמוך באשתו.
הראייה הזו נתנה לו כח להתמודד עם המצב ולבסוף גם לאשתו ולעבור את המחלה בצורה אחרת לגמרי עם כוח להתמודד.
העיקר זה להפוך את המבט, ממבט גורלי למבט יוצר מתוך לקיחת אחריות.
שנה טובה כתיבה וחתימה טובה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com