מבט זוגי ומשפחתי לפרשת שופטים תש"פ.
בפרשת השבוע, משה רבנו מדריך את בני ישראל על הדרך בה יש להקים המדינה, משה רבנו עוסק במערכת המשפט, המלכת מלך ועוד
ישנן שתי נקודות מעניינות בפרשה:
"כי יפלא ממך דבר למשפט ...וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו ....והגידו לך את דבר המשפט....על פי התורה אשר יורוך ...לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"
כלומר, כאשר ישנה מציאות לא ברורה, לא מובנת. במצבים בהם אין בכוחם של הכלים הרגילים האפשרות, הידע הניסיון לפתור את המצב. אז באה התורה ומספקת לנו כלי נוסף שמאפשר לפתור מצבים בהם המציאות לא ברורה. משליכים את כל האמון על דבר ה' מהמקום המיוחד - מבית המקדש .
"הכלי" הזה יוצר מצב של נאמנות ואמון. כאשר האדם או המדינה לא יכולה לפתור מצב או דילמה בעזרת הניסיון המוכר מוכרחים להשליך את האמון על מה שמחוץ לשליטת האדם מתוך נאמנות גמורה.
מכאן עובר משה רבנו לסוגיית המלכת מלך. יבוא יום ועם ישראל יבקשו הנהגה ככל העמים. הנהגה שאינה שמימית כגון נביא. אז משה מזהיר את בני ישראל ומדגיש שהמלך צריך להיות מלך מיוחד. לא מלך שמלכותו מתבטא בעוצמה כוחנית או רכושנות או זכויות יתר בגלל מעמדו. לא מלך בעל נשים רבות, לא סוסים (עצמה כוחנית). אלא מלך "מאחיך", יתרה מכך המלך הישראלי צריך שיכתוב לו תורה שתהיה בחיקו בה יהגה תמיד. "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל למען יאריך ימים על ממלכתו..."
המלך הישראלי בשונה משאר מלכי העולם לא מולך מכח ועוצמה חיצוניים, אלא מתוקף החיבור והנאמנות למי שאמר והיה עולם.
המלך הישראלי הוא ביטוי לנאמנות - נאמנות מתחילה כאשר הכלים האנושיים נגמרים.
כאשר המערכת השלטונית מבוססת רק על כלים אנושיים, אז היחס שיש בין השלטון לנתינים הוא החוק, והכח. בין של המלך ביחס לעם או העם ביחס למלך, ישנו מעיין מאזן אימה מתמיד בין הרשויות.
אבל מערכת המבוססת על נאמנות היא מערכת רחבה יותר, היא מערכת שכוללת מצבים ייחודיים, מצבים לא ברורים בהם המלך והעם מחויבים למה שהוא שמעליהם מתוך נאמנות.
העיקרון הזה הוא נכון גם למערכת הזוגית.
זכור לי שפעם במערכון קרמר נגד קרמר תואר זוג שנקלע למשבר זוגי עד כדי פירוק הזוגיות. ההתמודדות הייתה רק בעזרת "החוק היבש" כשברקע השאלה היא "מי צודק?". המערכון מצחיק אך המציאות הרבה פחות. כאשר מערכת יחסים בנויה רק על ההיגיון של מי מבני הזוג, על מי שצודק, אז הבסיס הוא כוחני. אך כאשר הקשר בנוי על נאמנות ומחויבות לקשר עצמו מתוך הערכה לאדם עצמו, הקשר הוא רחב יותר, אז מצבים יוכרעו לא בגלל הצדק או מתוך שיקולים של הגיון קר, אלא מתוך מחויבות לקשר והערכה עמוקה בין בני הזוג.
אתן שתי דוגמאות לאמון ולנאמנות:
על פי ההלכה ישנו צורך בשני עדים בכל מצב שמצריך עדות. חוץ מעדות אשה בקשר לטהרת הבית ולכשרות האוכל. במצב כזה מאמינים לאדם. ההנחה היא שהקשר בין בני הזוג הוא מעבר, לכן מספיקה עדות האשה בלבד.
הרבה פעמים כאשר זוגות בתחילת דרכם מגיעים לפגישת ייעוץ על הקשר המתהווה אני מוצא את עצמי נותן עצה שנכונה לא רק לתחילת קשר אלא לחיים זוגיים בכלל. ה"שריר" של נאמנות ואמון חייב כל הזמן תרגול ושכלול. על בסיס המשנה בפרקי אבות "עשה לך רב וקנה לך חבר" אני מדריך לברר האם יש לאדם "רב", אדם שיכול לייעץ עצה טובה. "רב" הוא אדם שלא מקבלים את עצתו על תנאי, אם האדם מבין, מסכים וכד', האדם מקבל את עצת הרב מתוך אמון ונאמנות. אני מציע לכל זוג להתבונן בקשר הזוגי ולראות עד כמה כל אחד מוכן לעשות ולנהוג כפי מה שבן הזוג מבקש לא כי הוא מסכים, מבין, או מוותר אלא כי השני ביקש.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com