פרשת השבוע פותחת במפגש המרגש בין יתרו - חותן משה לבין משה ועם ישראל.
המפגש עומד בהקבלה למפגש אחר, שהופיע בסוף הפרשה הקודמת, המפגש בין עמלק וישראל.
שני המפגשים הללו הם לקח עצום בהתבוננות על המתרחש סביבנו.
יתרו מגיע למשה חתנו ולעם ישראל, משה מעדכן את חותנו באירועים שפקדו אותו מאז עזב את ביתו וחזר לעמו, מאז קיבל על עצמו את השליחות להוציא את עם ישראל ממצרים.
"ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה'"
תגובת יתרו היא ," עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים..."
מאידך גם עמלק שמעו וראו את מה שעשה ה' לבני ישראל בדרך אך התגובה הייתה שונה.
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם
(יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים:"
גם עמלק ראו את עם ישראל בדרך, אך הם בחרו לראות את הנחשלים את חוסר יראת אלוקים.
דבר שהביא אותם להילחם בישראל. כדברי חכמינו: לקרר את הקדרה, לקרר את ההתלהבות של העולם כשראו את יציאת מצרים, את היד הגדולה של ההשגחה העליונה.
מה בעצם ההבדל בין המבט של יתרו והמבט של עמלק? הרי כולם ראו את המציאות - את אותה המציאות.
ההבדל נעוץ בפרשנות הניתנת למציאות: כלומר, יתרו בחר להתמקד ביד הגדולה של ה', בהבנה שיש מנהיג לבירה. ואילו עמלק בחרו להתמקד בנחשלים, בחולשה ובמגרעות של בני ישראל.
שינוי המוקד וראיית עיקר שונה מביאה לפרשנות ולהבנת מציאות שונה לחלוטין וממילא להתנהגות שונה.
יתרו מובא כהקדמה למתן תורה ולא בכדי, האדם נתון על כרחו בעולם. העולם הוא מקום מלא בהעלמות ובנסתר.
ההשגחה העליונה מוסתרת ברובה מהאדם, אך באפשרותו של האדם לחשוף את ההשגחה במבט בו הוא מתבונן על המציאות, במה הוא בוחר להתמקד, זו ההקדמה למתן תורה.
העיקרון הזה מאד חיוני במערכת הזוגית. לא פעם אני פוגש זוגות הרוצים לצאת ממערבולת, מדפוסים שלא טובים להם. בני הזוג מתחילים לעבוד במרץ אך לאחר שבוע בפגישה הבאה נראה שבני זוג אינם מצליחים להתרומם.
לאחר בירור קצר מתברר שהייתה התקדמות, הופיעו ניצני שינוי, אם כן מדוע תחושתם של בני הזוג נתונה לכך שהם אינם מצליחים להתרומם?
התשובה נעוצה במבט.
כלומר, בני זוג מלאים בציפייה ל"גאולה השלמה", לשינוי מהקצה אל הקצה. הם כה רגילים להתבוסס בקושי שהם אינם מוכנים לקבל את הניצנים כדבר משמעותי או בר קיימא.
הסתכלות זו פוגעת באמון שלהם בתהליך באופן קריטי.
אני תמיד מייעץ לזוגות כאשר רואים שינוי אפילו הקטן ביותר, העצימו אותו תעשו מהשינוי ענין. מפני ששינוי ככלל הוא קשה ובין בני זוג - על אחת כמה. בכדי לקבל כוחות להמשך מוכרחים להעצים, לבחור להתבונן בכל תזוזה קטנה ובכל ניצני שינוי מה שהיה עד עתה.
חייבים לאמץ את המבט של יתרו.
רק כך יתאפשר המשך תהליך של שינוי והעצמת האמון - ששינוי אפשרי.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com