מבט זוגי ומשפחתי לסוכות תשפ"ג
חג סוכות הוא החג המשלים את יום הכיפורים. זהו החג בו עם ישראל שכבר בטוחים בכפרת יום הכיפורים, יוצאים לחסות בצל האמונה - בדירת הארעי - הסוכה.
עם ישראל יושב בסוכה ואף מארח אורחים. הכנסת אורחים היא ביטוי שיא לאמונה שדירת הארעי היא דירה בטוחה. הרי כשאדם מתארח במלון הוא לא מזמין אורחים לחדר המלון, הרי הוא אורח בעצמו, אך הסוכה היא אינה מלון. התבוננות בהכנסת אורחים מלמדת על תנועה מאד מעניינת בנפשו של אדם. ההתבוננות הזו לא רק תעזור לנו להיות נוכחים בחג הסוכות אלא בכלל בכל קשר בין אישי ובייחוד בזוגיות.
אם נתבונן ונחשוב, "מה עושה מארח למארח טוב?". המארח מכניס את האורח בנפש חפצה, לא עם מבט שיפוטי. הוא מנסה לתת לאורח תחושה שביתו פתוח לפניו ומשתדל לספק את כל מחסורו. המארח משתדל לתת לאורח תחושת בטחון.
ולעומת זאת, האורח בא עם סקרנות ופתיחות להתארח אצל המארח. כל דבר מתקבל עם הוקרה. המשותף הן אצל האורח והן אצל המארח הוא שאין שיפוטיות. שיפוטיות עלולה ליצור מצב של סגירות והרגשה רעה.
מהכנסת האורחים של אברם האבינו חכמינו למדו שגדולה הכנסת אורחים אפילו מקבלת שכינה. אחד מאדמורי החסידויות הסביר: שבכל אדם יש מעלה מיוחדת, נקודה אלוקית. כאשר אדם מכניס אורח אל תוך ביתו, השיא של הכנסת האורחים הוא כאשר המארח יקבל מהאורח את מעלתו הייחודית. כאשר האורח ייתן לאורח תחושה מספיק טובה, ילבש ענווה, אז הוא יוכל ללמוד את מעלתו המיוחדת של האורח. זו כוונת חז"ל במשפט "גדולה הכנסת אורחים אפילו מקבלת שכינה". כי יש לה בחינת קבלת שכינה. יש צורך בהרבה סקרנות, עין טובה וענווה של המארח כלפי האורח.
לפי הארה זו התפקידים של המארח והאורח קצת מתהפכים. בסוכה נזמין את שבעת האורחים - האושפזין ובעז"ה נתמלא במספיק בטחון בהשגחת ה' בדירת העראי שלנו בענווה ובסקרנות בכדי לקבל מכל אחד מהאושפזין את מעלתם המיוחדת.
כל מפגש בין אישי הוא סוג של אירוח בין שניים, האחד מזמין את חברו לבוא ולהיפגש איתו ולחלוק איתו משהו מעולמו הפנימי. לרוב אנחנו מתייחסים לפגישה באופן אקראי כלאחר יד. הן בין שני אנשים והן בין בני זוג. כאשר הפגישה היא כלאחר יד, קשה להפיק ממנה את מלוא העומק והשמחה ובמיוחד אם מפגשים נלקחים כמובן מאליו.
התבוננות במפגש "כאירוח" יאפשר לנו להפגש באופן יותר מכוון ויותר מדויק. השלב הראשון באירוח הוא ההזמנה של המארח לארח את בן הזוג. הבקשה הזו היא מאד חשובה הן כדי לתת לבן הזוג סימן שהוא מעונין שיבוא אליו ולא יצפה שהוא יבין בעצמו. ההזמנה מאפשרת לבן הזוג להגיד אם לא נוח לו, אם הוא לא פנוי מסיבה זו או אחרת. השלב השני מתחיל לאחר שבן הזוג הזמין את הזולת לבוא אליו להתארח, הוא רוצה לשתף אותו במה שהוא משמעותי לו. אז האורח - קרי בן הזוג חייב לבוא בנקיות, בנפש חפצה, בלי דעה קדומה או מבט ביקורתי ולהקשיב למה שהזולת מעונין לשתף.
ככל שבן הזוג יקבל את ההזמנה ויקשיב באופן נקי לזולתו הוא יעניק לזולת המשתף מתנה - הוא עצמו יגלה דברים כלפי עצמו שלא היה מודע להם. היכולת שבני זוג יתארחו האחד אצל זוגתו תלויה בעד כמה הם מוכנים להיות פתוחים זה לזו בלא מבט ביקורתי ומתוך המון כבוד הבא לידי ביטוי בבקשת "רשות" זה מזו.
יהי רצון שנוכל ל"העתיק" את יכולת האירוח מסוכות לכל השנה ולכל החיים.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com