צלצלו עכשיו
052-6606036

ייעוץ זוגי, אישי ומשפחתי

מבט זוגי - פרשת נח

פרשת נח היא הפרשה שבה הקב"ה בעצם שב ובורא את העולם.
המבול מהווה את ה"תוהו ובוהו" שבו נתקלנו לראשונה בפרשת בראשית, התיבה השטה על פני המים מהווה את ימי הבריאה והיציאה ממנה היא למעשה התחלת העולם כפי שאנו מכירים אותו כיום.
מה היה כה חמור בבריאה מפרשת בראשית שבעבורו הקב"ה היה צריך לברוא שוב את העולם?
התורה מספרת על מושג חדש -  "ותמלא הארץ חמס".
הבריאה, המסודרת לפי מינים של בעלי חיים צמחים וכד', ביצעה מעשה אסור, הבריאה שברה את הסדר הרצוי והטבעי וחלתה, כל נברא לקח את מקומו של האחר - מצב כזה נידון לכליה.
המצב מאלץ כליה ולא רק מפני שחייבים סדר, אלא שהמקום שבו נברא חושב שהוא יכול להחליט החלטות על דעת עצמו גם על נושאים שלא בתחום שיפוטו, הרי שזוהי הכפירה הגדולה ביותר שיש.
לא רק האדם כפר בסדר בו הקב"ה ברא את העולם, אלא "ותמלא הארץ" - הארץ וכל מה שעליה כפרו בסדר ובנוכחות של ה'. ממש כמו שתא סרטני לוקח את מקום התאים הבריאים ובולע אותם מפני שהתאים הסרטניים חושבים שהם כביכול הסדר הנכון.
המבול לא רק היה חורבן העולם אלא גם תהליך התיקון שלו.
התורה מספרת שהתיבה קלטה רק זוגות, הזוגיות הבריאה והנכונה היא התיקון לבריאה.
"ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התיבה להחיות אתך זכר ונקבה יהיו".
מה עשה נח בכל ימי המבול?
המדרש מספר " כל אותם שנים עשר חודש, לא טעם טעם שינה, לא נח ולא בניו שהיו זקוקים לזון את הבהמה והחיה והעופות, יש בהמה אוכלת לשתי שעות בלילה ויש אוכלת לשלש שעות..."
כל זמן שהותו של נח ומשפחתו הם עסוקים בדבר אחד, לדאוג לצרכי האחר - ההפך הגמור מ"חמס".
לדאוג לאחר משמעותו היא תחילה להכיר בכך שיש לו קיום שונה בתכלית מהקיום שלך.
נוסף לכך, יש כאן הכרה בכך שהאדם הוא לא בהכרח במרכז והוא אינו בהכרח הקובע. אלא לכל נברא בבריאה יש את המקום ואת הסדר שלו, זוהי הכרה המחלחלת עד לפרטים הקטנים.
חכמינו הרחיקו ולמדו מהפסוקים שנח ובניו לא חיו עם נשותיהם בהיותם בתיבה "שנאסרו בתשמיש המטה מפני שהעולם שרוי בצער".
האדם תיקן את החמס של העולם – המבט האגוצנטרי, בכך שכל מבטו היה מופנה החוצה לא אל עצמו.
האדם הכיר שקיומו תלוי בקיום העולם לפי הסדר שקבע הקדוש ברוך הוא.
מצב של "חמס" אינו מצב ששייך רק לדור המבול.
בחיים אפשר להגיע לחמס, במקום הכי פחות צפוי. במקום בו האדם מרגיש "מלך" בארמונו.
שם מתוך היסח הדעת אפשר להגיע ל"חמס", האדם יכול לראות את עצמו ואת הבבואה שלו וכל מה שמעבר ומסביב מבחינתו יהיה שקוף – הוא פשוט מתעלם, המציאות הזו לא נעשית מרוע חס ושלום אלא מתחושה של אדנות ונינוחות.
אם כן, מה אפשר לעשות?  הרי אי אפשר להיכנס לתיבה ולשוט עליה למשך שנה?!
נמשיל את מעשה התיבה לכל זוגיות ולכל משפחה והרי הם כתיבה בפני מה שקורה בחוץ - הפרהסיה.
ככל שבני זוג יהיו עסוקים בצרכי מי שנמצא בתוך ה"תיבה", המשפחה והזוגיות, לא לפי דעתם אלא לפי צרכי האחר אזי הם מתקנים את מציאות ה"חמס".
"זה אוכל בשתי שעות וזה אוכל בשלש" - כשילד נולד לאוויר העולם, ההורים מקבלים בשמחה (גם אם קשה) את התלות של התינוק בהם. אך כשגדלים הצרכים של הזולת בין אם הזולת הוא הילד או בן הזוג, פעמים הם לצערינו  הופכים להיות מועקה, זה נובע מפני שהאחר הפך להיות שקוף.
התיקון הוא הפיכת המבט, לראות אות האחר, את צרכיו עד לפרטים הקטנים ביותר וכמובן שלא מתוך מבט ביקורתי.
אני מציע שכל זוג יאתגר את עצמו במשימה פשוטה בה במשך פרק זמן מה ינסה שלא לנחש מה בן הזוג רוצה, מבקש או חולם, אלא ישאל בהתעניינות כנה כביכול הם אינם מכירים את ההרגלים האחד של השני וכד'.
אני משוכנע שיתגלו הפתעות.
בנוסף בטוח אני שהליך זה יבנה קשר זוגי ומשפחתי חזק הרבה יותר.
 
בהצלחה,
שבת שלום.
 


אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com 

השאירו פרטים בטופס ואחזור אליכם בהקדם!