צלצלו עכשיו
052-6606036

ייעוץ זוגי, אישי ומשפחתי

ייעוץ זוגי - במדבר, התשע"ז

אנו נמצאים בפתחו של ספר חדש, חומש, ספר הדרך - המסע לארץ ישראל.
לא מדובר רק במסע גיאוגרפי, אלא מדובר גם במסע לגיבוש הזהות של עם ישראל כאומה ייחודית.
בהקשר זה יש בפרשה מתח מסוים, מתח הנכון בהיבט הלאומי אך גם בהיבט הזוגי ומשפחתי: לאחר צאת עם ישראל מארץ מצרים, מבית העבדים היינו מצפים שכל אחד מבני ישראל יהיה שווה בדרגה אחת.
במתן תורה עם ישראל היה כאיש אחד בלב אחד - "וייחן ישראל", אך לא, עם ישראל נחלק לשבטים. ישנם תפקידים שונים לשבטים השונים - כהונה לוויה וכל שאר שבטי ה'. גם בפרשה שלנו כל ישראל נמנים כאחד אך מאידך "איש על דגלו באתת לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב אהל מועד יחנו". ישנו מתח, מחד שוויון ומאידך הבדל וייחוד. האם אפשר ליישב את המתח הזה?
אני חושב שאחד התכנים העוברים כחוט השני בספר במדבר זוהי השאלה הבאה: "האם יש יישוב למתח?"
אם יש תשובה, איך מיישבים בין ערכים שונים אלו, מהו היישוב?
אני חושב שהתבוננות בפרשה, מעלה על הנס את העובדה שכל אחד מעם ישראל בלא יוצא מן הכלל הוא בן לה' אלוקינו.
כל השבטים מסודרים באותו המרחק מסביב לאהל מועד, סביב הלב הפועם של האומה.
אך כמו שבגוף האדם ישנם איברים שונים, כך גם באומה ישנם תפקידים שונים. כל שבט וכל יחיד מגלה תוכן ותפקיד ייחודי לו. אי אפשר לוותר על אף איבר כמו על איזה מאן דהו מעם ישראל. לכל אחד יש את מקומו ודגלו.
הרב חרל"פ ,זכר צדיק לברכה, מאיר בספרו: בעת החדשה ישנה כל כך הרבה פלגנות באומה, כי ישנו חשש מכוחות שונים באומה שישכחו אותם, לכן הם נלחמים על דעתם ברעש, ולפעמים בקצף בכדי שלא ישכחו אותם.
תחושת הנראות והביטחון של כל שבט ושל כל יחיד הן הערובות לחוסנה של האומה.
לעניות דעתי, זהו המסר של הפרשה הפותחת את המסע של האומה: כשיהיה לכל אחד בטחון בתחושת ה"מקום" שלו אז יש כוח לאומה לצאת אל ה"מסע".
אך מנגד, אם חס ושלום מתוך מחשבה של שוויוניות מזויפת עתיד אחד או קבוצה לחוש שאין להם מקום ב"עם" יתחילו מאבקים כוחניים.
אותו העיקרון חל גם ברמה הזוגית - הזכרנו לא פעם, הדבר החשוב בתא הזוגי ומשפחתי זהו הביטחון שכל אחד חש מתוך הכבוד שהוא זוכה לו.
כאשר זוג מתחתן, למעשה מדובר בשני אנשים זרים הבוחרים להתאחד, ישנה ציפייה ילדותית שהאיחוד הזה יהפוך את בני הזוג לתאומים סיאמים, ושיתבטל הייחוד של כל אחד מבני הזוג. לבטל את העבר השונה, את מנהגי הבית שבא איתם כל אחד וכד'.
כמובן שציפייה זו אינה נכונה, כל אחד מביא  מטען של עולם ערכי ועוד הרבה מעבר...
כיום בארץ ישראל הרעיון נכון שבעתיים, ארץ שמהווה כור היתוך ובה ישנם זוגות רבים שאחד מבני הזוג בא מעדה מסוימת ורעהו מעדה אחרת.
בקום המדינה הייתה מחשבה בה "כולם שווים" - למחוק את הייחוד ואת ההבדלים.
הפרשה שלנו מלמדת שזו מחשבת שטות, ישנה חשיבות לייחוד של כל אחד מבני הזוג הן ברמת הייחוד האישיותי, והן ברמת המשפחה ממנה כל אחד בא וכמובן מהעדה של כל אחד.
הדרך היחידה להלך בהצלחה בין השונות של בני הזוג היא ע"י כבוד, כבוד לשוני ולייחוד. לדוגמא:  אסור בשום אופן שאחד מבני הזוג יבטא בוז כלפי משפחת הזולת ועדתו. היחס הזה גורם להפרת האיזון העדין בין בני זוג. ומעבר לכך, הוא גורם לערעור הביטחון הזוגי ומעביר את היחסים הזוגיים ליחסים כוחניים.
הדרך הנכונה להתייחס למצבי שונות כאלו היא להבין מה אפשר ללמוד מהשונות. לראות כזוג וכפרטים מה לוקחים ממה שכל אחד מבני הזוג מציע ומה לא, כמובן שלא לעשות זאת ממקום שיפוטי, אלא ממקום מכבד - "איש על דגלו באתת לבית אבותם יחנו בני ישראל".
בהצלחה ושבת שלום



אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com 

השאירו פרטים בטופס ואחזור אליכם בהקדם!