מבט זוגי ומשפחתי לפרשת מקץ תשפ”א
פרשת השבוע, פרשת מקץ נמצאת במתח הגדול בין החשד של יוסף באחים "מרגלים אתם" ובין אמירתם של האחים "אבל כנים אנחנו". מה באמת מסתתר מאחורי הדרמה הגדולה המתפתחת במשפחה?
ניתן להסביר שהדרמה מתבטאת בביטוי שבר.
השבר הוא מחד "משבר", דבר קשה. אך מאידך, מהווה הזדמנות להתחלה חדשה, "מזון" לתקופה הבאה. מעין אבני המשבר שהאישה הייתה כורעת עליהם לפני הלידה.
האחים מספרים בתמימות ליוסף שהם שנים עשר על אף שהגיעו רק עשרה מהם. יוסף מתעניין בחסרונם של השניים הנותרים, שמה האחים רוצים לקחת מזון מעבר למספר שלהם כמעין "קומבינת עסקים".
יוסף אורג תוכנית שתעביר את האחים תהליך שבתומו יכירו בכך שכל אחד מהאחים יש מקום. בהמשך הפרשה מתרחש עימות בין יעקב לבניו, לאחים. יעקב תמה מדוע הם נתנו מידע מיותר לשליט מצרים, "יוסף איננו שמעון איננו ואת בנימין תיקחו?" התמיהה המסתתרת מאחורי אמירתו עוסקת במקום המיוחד של כל בן מבניו.
ראובן מנסה לרכך את ההתנגדות של יעקב בכך שהוא מוכן לתת את שתי בניו תמורת בנימין, אך הצעתו נדחית מיד על ידי יעקב.
רק יהודה מצליח לשכנע את יעקב - יהודה ערב את הנער. כלומר, יהודה מכיר בכך שיש לכל אחד מן האחים מקום מצד עצמו, מצד – הייחודיות שלו.
עד עתה בסיפור האחים היינו עדים למחנות, אלו כנגד אלו, אך כעת השיח מתחיל להיות שונה.
הנחת היסוד שיש מקום לכל אחד מצד עצמו, אם כך חייבים לאפשר למקום של כל אחד לבוא לידי ביטוי.
לאפשר לתהליך להתרחש. העמדה השונה באפשור, זו עמדה המתבוננת על המציאות ומחכה לראות איך דברים יתפתחו מעמדה של ענווה וסקרנות.
אפשר לתת לזה משל, כמו אדם האופה לחם הוא חייב לאפשר לבצק לתפוח להרפות מהבצק ולחכות עד אשר יתפח.
פעמים רבות במערכת הזוגית מופיעות שתי העמדות הללו, מאבק על המקום של כל אחד מבני הזוג, הן בחלוקת התפקידים והן בתחושת המקום הרגשי שכל אחד נותן לבן/ת הזוג אל מול עמדה מאפשרת ולא מתעמתת.
כאשר מי מבני הזוג חושב שהוא יודע מה נכון לזולת ומה לא, מה מקום השני ומה לא וכיוצא בזה, אזי יש עימות בין בני זוג ואין מי שצודק.
אז יש שבר.
אך ברגע ששני בני הזוג מוכנים להרפות מעמדת ה"אני צודק, אני יודע מה נכון לך", אז אפשר לעבור לעמדת האפשור. אז אפשר ללמוד ולאפשר לכל אחד להביא את עצמו לידי ביטוי מדויק יותר. זוגיות שכזו כל הזמן תתפתח. חלוקת התפקידים תפשוט צורה ותלבש צורה והתחושה של בני הזוג תהיה הרבה יותר טובה. בכדי שזוג יוכל לאמץ את הגישה המאפשרת חייבים לאמן כמה שרירים נפשיים, השריר העיקרי הוא שריר הענווה - אנחנו באמת לא יודעים מהו הדבר הנכון כלפי הזולת ומימלא כלפי הזוגיות עצמה.
השריר השני הוא סבלנות, לתת לתהליך שבו כל אחד יגלה את מקומו, את הזמן שהוא זקוק לו בכדי לבוא לידי ביטוי.
השלישי הוא גמישות נפשית, בכדי לנוע ממצב למצב, אמונה שתקיעות "משבר", בעצם היא הזדמנות לגדילה ולסיום, סקרנות גדולה.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com